וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יִרְמְיָ֜הוּ לְדַבֵּ֣ר אֶל־כָּל־הָעָ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר שְׁלָח֛וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אֲלֵיהֶ֑ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ (ס)
Setelah Yeremia selesai menyampaikan kepada seluruh rakyat segala firman Yang Mahakekal, Allah mereka, yang dengannya Yang Mahakekal, Allah mereka, telah mengutus dia kepada mereka, yaitu segala firman ini,
מלבי"ם
ויהי ככלות ירמיה וכו' אשר שלחו ה' את כל הדברים האלה, ר"ל שגם סוף דבריו שנראה שאמר כן מדעת עצמו שהודיעם שאין במחשבתם לשמוע לדברי הנביא גם זה צוהו ה' לדבר כן אליהם, שהגם שהוא דבר בחיריי ויש יכולת בידם לשמוע בקול ה', הודיעו ה' את מחשבתם, שהם מתעים את הנביא ושהסכימו שלא ישמעו אם יצום ה' שלא ילכו למצרים אבל הם חשבו שירמיה אמר זה מדעתו כמו שנראים פשטות דבריו כמו שפירשתי שמן פסוק י"ט דבר ה' עליכם הם דברי ירמיה, ולכן חשדו אותו שכל הנבואה הוציא מרוחו, וע"כ אמרו: