מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָֽרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
Dari Bet-Togarma, mereka membayar barang-barang daganganmu dengan kuda, penunggang kuda, dan bagal.
תורה תמימה
גומר וגו'. גומר – זו גרממיא אוכן הגירסא בירושלמי מגילה פ"א ה"ט ובערוך ערך גרממיא, בשניהם במ"ם, ויתכן דגירסא זו מכוונת אל תרגום הפסוק ביחזקאל (כ"ז י"ד) מבית תוגרמה – ממדינת גרממיא, והגר"א הגיה בגמרא כאן גרמניא בנו"ן, וכנראה כוון לגירסת תרגום יונתן שכן הוא גורס, אבל לא נתבאר לי למה הכריע כגירסת תר"י נגד גירסת הגמרא הבבלית והירושלמית וגירסת הערוך, וצ"ע. , מגוג – זו קנדיא, מדי – זו מקדוניא בהיא מלכות מקדוניא בימינו באירופא אצל ים התיכון המבדיל בין אירופא לאפריקי. והב"ח הגיה מדי כמשמעו ויון זו מקדוניא, וכ"ה הגירסא בע"י ובירושלמי מגילה פ"א ה"ט, וזה מוסכם לפי שמות המדינות שבימינו שמלכות מקדוניא היא במדינת יון. , יון – כמשמעו, תובל – זו בית אונייקי גבירושלמי מגילה פ"א ה"ט ובמדרשים גירסות שונות בזה, ובמקום בית אונייקי הגירסא ביתוניא. ואמנם נמצא היום חלק ארץ באזיא הקטנה אצל ים השחור בשם ביתהינא. , משך – זו מוסיא דהיא ארץ מוסיא שבאזיא הקטנה סמוכה לארץ ביתהינא, ע' באות הקודם. , תירס – פליגי בה רבי סימאי ורבנן, חד אמר זו בית תירייקי וחד אמר זו פרס היתכן דבית תירייקי שהיא מדינת טהאראקיא שבארץ אנאטאליען. .
(יומא י' א')
(יומא י' א')
אם למקרא
אשכנז. בב"ר ובירושלמי אסייא — שם פרטי לעיר אחת ואח"ך נתרחב לכל חלק העולם המזרחי ועוד לאלוה מלין — אשכנז, (בירמיה נ"א) ת"י הדיב ופ' נח אנקלוס והת' המיוחס ליונתן, שניהם אשכנז. ריפת, ב"ר הדייף — בירושלמי הדיית צ"ל הדייב והוא ארץ Adiabeni — וכפי דעת קצת מחוקרי זמננו הדייב היתה לזרעו של שם ובבלל אשור היא, ונקראת כן על שם נהר אחד שהיה אצלם והיו קוראים אותו ליקוס בלשון יון זאב, ובלשון ארמי דובא, ובארץ הדייב מלכו מונבז, והילני. תוגרמה, בב"ר גירמניקיא וכן בירוש' וביחזקאל כ"ז ת"י גרממיא, ואולי גירמאניקיא כמו. Germanici
מצודת ציון
ופרסותיך. הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו בפרסות סוסיו (יחזקאל כ״ז) ואמר בדרך שאלה: