שָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֙יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֙נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁיבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
Sungguh, Aku telah mendengar Efraim meratapi dirinya: “Engkau telah menghajar aku, dan aku pun terhajar, seperti anak lembu yang belum terlatih; bawalah aku kembali, maka aku akan kembali, sebab Engkaulah Yang Mahakekal, Allahku.
HaKtav VeHaKabalah
Shabbos. The word שבת connotes rest, interrupting and refraining from work. In my opinion it also connotes intellectual analysis and exploration. This is based on the verses (Koheles 9:11), “I returned (שבתי) and saw under the sun,” and (Yirmiyahu 31:18) “For after my return (שובי) I have completely changed my mind.” These connote peace of mind (ישוב הדעת), as in the words of the Rabbis. This is because Shabbos is a special day for investigation and seeking in the affairs of Hashem, Blessed be He.
Rav Hirsch
Die Rindergattung שור ,בקר, ist das arbeitende, im Dienste des Herrn tätig schaffende Tier, (während חמור das Lasttier repräsentiert). So: לא תחסום שור בדישו (Dewarim 25,7). רב תבואות בכח השור (Prov.14, 4) לא תעבוד בבכור שורך (Dewarim 15, 19). Daher erscheint das junge Rind immer als das für die Arbeit zu erziehende Tier: כעגל לא לומד (Jerem. 31, 18) אפרים עגלה מלומדה (Hosea 10, 11). כעגלה דשה (Jerem. 50, 11), daher auch פרה סוררה. Die Rindergattung (Hosea 4,7) repräsentiert daher die Tatkraft und die tätige Wirksamkeit. Der Vollkräftige der Gattung ist: פר, und charakterisiert daher פר im Opfer immer die öffentliche, im Dienste Gottes und der Gesamtheit zu wirken und mit ihrem Wirken voranzugehen berufene Persönlichkeit. So: פר העלם דבר של צבור ,פר כה"ג ביה"כ ,פר כהן משיח usw. עגלה bezeichnet daher die angehende, in Entwicklung begriffene Tatkraft.
Rashi
there a calf shall graze Ephraim shall inherit it, for he is called a calf, as it is said (Jer. 31:17): “Like an untamed calf.”
Rashi
and sting Heb. יפרש, an expression of stinging (pointe in French, in German stechend). (Jud. 3: 31): “With an ox-goad” is translated into Aramaic as בפרש תורי, and in the Gemara (Baba Mezia 80a): “The one who holds the colter (פרשא),” aiguillon in Old French, in German stachel, Gewohneisen, and so in Jud. 3:31, II Sam. 8:1, and Jer. 31:18. Others interpret the word to mean that it separates him from life.