וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃
Lalu Yosua, bersama seluruh prajuritnya, datang menyerang mereka secara tiba-tiba di dekat air Merom, dan mereka menyerbu musuh itu.
ר' סעדיה גאון
והיו ימיו מאה ועשרים שנה, אין הכוונה בזה שיעשה את מידת חיי אנוש מאה ועשרים שנה, לא מהזמן ההוא, שהרי שם ארפכשד ובניהם חיו יותר מזה, ולא מזמן משה, כי יהוידע הכהן חי יותר מזה, ככתוב: ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו, אלא רצונו לאמר: אתן לאנשים האלה ארכה של מאה ועשרים שנה. והמאמר "ויהי כי החל" קודם ל"ויהי נח בן חמש מאות שנה", בעשרים שנה. אבל כתב, ויהי נח בן ת"ק שנה קודם כדי לסדר את תולדותיו דבר אחר דבר. וכמו שביארנו שיש במקרא הרבה מוקדם ומאוחר, בתאריכים הכתובים קודם. ואתה יודע שבראשית ספר וידבר כתוב: באחד לחודש השני, ובאמצעו: בחדש הראשון. והרבה כדומה לזה. וישעיהו אמר לאחז: ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם, וזה היה אחרי כ"ב שנה. מה שמוכיח שראשית התאריך ההוא בארבעים ושלוש שנה לפני העת ההיא. וכן אמר דניאל שבעים שבעים נחתך על עמך והם ת"צ שנה, ראשיתה מהחורבן הראשון ואחריתה מהחורבן השני. הרי שהתאריך ההוא (התחיל) חמישים ושלוש שנה קודם שנאמר לדניאל. וקישוטי לשון כאלה הרבה במקרא. תרגמתי "הנפילים" – עלויא – אצילים, כי הוא שם מן השמות ... ולמלת נפל שלוש עשרה הוראות: נפילה על הארץ, ככתוב: ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ. ירידה מן המדרגה, ככתוב: נפל נפלה בבל. דרישת שבועת (אמונים) – ואת הנופלים אשר נפלו עליו. עריכת קרב – ככתוב ביהושע: ויפלו בהם. בושה וכלימה – ככתוב: וייחר לקין מאוד ויפלו פניו. תבוסה – ויפלו מאוד בעיניהם. התרפות אחד מן האיברים – ונפלה ירכה. מורך לב ורפיון – אל יפול לב אדם עליו. הפרת עצה – יפלו ממועצותיהם. שכינה ועמידה – על פני כל אחיו נפל. השגת ההתבצרות וחוזק הגוף – חבלים נפלו לנו וכדומה. הפלת האשה – טוב ממנו הנפל.