Chasidut su Genesi 26:9

"אך הנה אשתך היא ואיך אמרת וכו' (בראשית כו ט). להבין אומרו "אך, מה בא למעט. גם אומרו "ואיך אמרת וכו' לא יצדק, כי לא על האיכות שאלו, רק על המהות מה הוא שאמר כזאת, והיה לו לומר למ"ה. אך היא דהנה ידוע שהצדיקים שומרים פיהם מחסום לבל יוציאו דבר שקר מפיהם, הגם שיצטרכו לשנות בדבורם לצורך גדול כגון במקום סכנה וכיוצא, אמרו בלשון המובן לשני פנים בעת הצורך לשם שמים, וכענין אמירת יעקב אנכי עשו בכרך (בראשית כז יט). והנה אברהם תירץ דיבורו לאבימלך, ואמר וגם אמנה אחותי בת אבי וכו' (בראשית כ יב) , ולא אמרתי שקר, והנה מזה כבר ידע אבימלך דרך הצדיקים, שגם בחשש סכנה אומרים בלשון כזה שלא ימצא בפיהם שקר ח"ו, וזה ששאל אבימלך ליצחק "אך לשון מיעוט, הנה אשתך היא, ר"ל דבשלמא אביך אברהם היתה שרה אמך אשתו ואחותו, הנה דברו בפיהו אמת. אבל אתה אין לך אחוה עם רבקה ואינה רק אשתך, "ואיך אפשר לך לצדיק כמוך לומר אחותי היא, בוודאי יש לך איזה כוונה נאותה שיתאמת דיבורך, על כן ספרו נא לי. ואז השיב לו יצחק כי אמרתי וכו', ר"ל אמירתי אחותי היא, שלזה העומד להציל את חבירו ממיתה וצער, לזה יקרא את ואחות, כענין שאמר ביעקב (בראשית לא מו) ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים (עיין שם ברש"י), והנה לזה השיב דבשביל שחשבתי פן וכו', ובזה שאומר "אחותי אנצל על ידה, שפיר יקרא לה "אחותי שעומדת להצילני מצרה. והנה דקדק הכתוב באומרו ויאמר "אליו יצחק, דתיבת "אליו מיותר, וגם תיבת יצח"ק מיותר, דלא היה לו לומר רק ויאמר כי אמרתי. "אך הוא דבתיבת "אליו בא למעט, דבאמת סברת יצחק באומרו אחותי, דבר י"י בפיהו אמת דכוונתו על השכינה אמור לחכמה (חכמת שלמה) אחותי את (משלי ז ד) כמבואר בזהר (ח"א ק"מ ע"ב), אבל לא נאוה לכסיל כבוד, ואין מוסרין סתרי תורה אלא להגון (חגיגה י"ג ע"א), על כן השיב "אליו, היינו לאבימלך תירוץ אחר לתרץ דבריו כדי שלא יהיה חילול בדבר. וכן בתיבת "יצחק בא למעט, דבאמת מצד הדין בחשש סכנה מותר לשקר להציל את עצמו, ונודרין להרגין ולמוכסין וכו' (נדרים כ"ז ע"ב) , רק לצדיק כמוהו "יצחק אבינו חלילה שיזמין לו הש"י שיצטרך לשקר, על כן הוכרח לתרץ שלא יהיה חילול בדבר, והבן:

מצחק (בראשית כו ח). ב' במסורה. דין. ואידך אשר ילדה לאברהם מצחק (בראשית כו ט). מכאן דרשו (ב"ר פס"ד ה') מצח"ק תשמיש, כמו התם אשר ילדה לאברהם והוא על ידי תשמיש, כמו כן בכאן תשמיש: