Chasidut su Esodo 4:5
לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
(Il Signore soggiunse:) Così crederanno che ti è apparso il Signore, Dio (dei loro padri, Dio d’Abramo, Dio d’Isacco e Dio di Giacobbe.)
אגרא דכלה
ויאמר השליכהו ארצה וכו' וינס משה מפניו (שמות ד ג), ויאמר וכו' שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד ד) וכו', למען יאמינו וכו' (שמות ד ה). צריך להתבונן. א', למה משמיענו אשר נס משה מפניו. ב', בציווי השם נאמר אחז, ובעשיית משה נאמר ויחזק. ג', בציווי נאמר אחז בזנב"ו, ובעשיה ויחזק ב"ו. ד', למען יאמינו הוא מאמר הש"י מחדש, ולא נאמר ויאמר ד' וכו'. והנראה דמשמיענו צדקת משה אשר פחד מהנחש עד אשר נס מפניו, כי מתחילה היה סובר כשנעשה הנחש, אשר כוונת השי"ת להפחידו בלבד על אשר אמר על ישראל והן לא יאמינו לי, ודוקא להפחידו מהנחש על כי הנחש סיפרה גם כן לשון הרע כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פי"ט ד'), ואחר כך כשאמר לו השי"ת שלח ידך ואחז בזנבו, היה סובר אשר ח"ו הגיע עתו להמית שונאיו על ידי הנחש, והנה היה תיכף בלב שלם מרוצה למסירת נפשו ולא המתין לסיום מאמר השי"ת, רק תיכף ומיד רץ והוסיף במצות השי"ת, הגם שהש"י לא צוה אותו רק אחיזה בלבד ובזנבו, והוא להיותו רואה שזה חפץ הש"י, החזיק בחוזק ובכולו, כי מסר נפשו בגזירת הש"י לדעתו, נ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy