Chasidut su Isaia 37:50

ח. ואומר לו הנה לא תקשי לך על מה הוצרך לבוא שם ביד חזקה והלא כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהו נחשבו לו כי אלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו כו' כלומר המניעה היתה מאתנו שכ"כ נכנסנו בטומאת זוהמת וקליפת מצרים עד שאלו לא הוציאנו משם באותו רגע כמימר' היינו נשארי' ח"ו תחת יד קליפ' הקש' שער הנו"ן של הטומא' שלא לצאת משם לעולם וע"כ הוצרך הקב"ה לבוא בכבודו ובעצמו לגאלינו וזה לא הוציא הקב"ה. הקב"ה דייקא הוא בכבודו ובעצמו את אבותינו אלו ממצרים כלומר אם לא גאל את אבותינו באותו רגע שוב לא היתה תקומה למפלתן ח"ו ואף הדור האחרון מבנים אשר ילדו להם שמה לא יכלו לצאת משם וע"כ הוצרך לבוא עליהם ביד חזקה גדולה לשבר כח הקליפ' הקשה להאיר בעצמו אור גדול אל תוך הקליפה להיות אש מלפניו תלך ותלהט סביב צריו וראת' ותחל הארץ חושך של הארץ כנ"ל והאלילים כליל יחלוף והוציאנו משם ביד חזקה: וע"כ לא תקשי לך על שינוי מעשינו שאנו עושין בלילה הזה כי בתחילה אנו מראין בהכוסות ובאכילת המצה ובהטיבול גודל הבהק' אור הנסתר אור החירות היובל הגדול שהוצרך להיות בעת צאת ישראל ממצרים עד שחזקה אור הזה על החושך של ארץ מצרים וגאל את אבותינו משם ולמען לא תקשי על מה הוצרך להיות שם יתרון אור הגדול הלז וביד חזקה ואין מעצור לה' להושיע ברב או במעט וכשהיו במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף ראשי גייסו' כולן מלכים קשורי' כתרי' בראשיהם וקטן שבכול' הי' שר על שני אלפי' כמאמר חז"ל (מוב' ברש"י שם) שלח מלאכו אליהם בשעה אחת וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתי' הם וגייסות כדברי הכתוב (ישעיהו ל״ז:ל״ו) ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור וכו' עד והנה כולם פגרים מתים ועל מה הוצרך כאן להתגלו' אור גדול הלז ולבא בכבודו ובעצמו אליהם. וע"כ אנו אוכלין מרור להורו' שהגיע השיעבוד לבחי' וימררו את חייה' כלומר שעיק' המרירות הי' לחייה' של ישראל שהוא נפשם ורוחם ונשמת' והמה באו עד מות מספ' מרור בחי' קליפ' הקשה הנקרא מת מנא תבירא ומטבילין אותו בחרוס' זכר לטיט בחי' חמר הכתוב בתורה בחומר ובלבנים להורו' שהגיע החומריות לכל רמ"ח אברי הנשמה אותיות חמר. וע"כ הוצרך להיות יתרון אור גדול להאי' אל תוך הקליפה הקשה כדי להוציאם מן החושך הלז ועל זה מורה הטבול כי טבול עם ד' אותיות והכולל מספ' שם ב"ן שהוא בעולם העשי' מדור הקליפות להור' שעד כאן הי' צריך להגיע האור הלז וכן הי' ע"י הארת אור הנפל' הלז הי' גם בעולם העשי' בחי' היחוד והזיווג משא"כ בכל הלילות כנ"ל בשם הכוונת:

וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה. מקרא זה אין לו הבנה כל כך לפי פשוטו. ונראה כי נודע מאמר הכתוב (דברים ל"ב, ט') חלק ה' עמו, וכתיב (תהלים מ"ז, ט') מלך אלהים על גוים. והענין כי בשתי בחינות נתגדל ונתוודע שמו של הקב"ה בעולמו. אחד, על ידי כל הטובות נסים ונפלאות וחסדי המקום שעושה הקב"ה לעמו ישראל בפרסום לעין כל בשידוד מערכת השמים כמו בירידת המן ארבעים שנה והבאר ושארי הטובות. והשני, כאשר עושה דין ברשעים, גם כן שמו מתגדל ומתקדש כמאמר חז"ל (מכילתא מובא בילקוט יחזקאל רמז שע"ח) אמר רבי שמעון בר יוחאי אין שמו של הקב"ה מתגדל בעולם אלא כשהוא עושה משפט ברשעים וכו' עד (יחזקאל ל"ח, כ"ב וכ"ג) ונשפטתי אתו בדבר ובדם ואחר כך והתגדלתי והתקדשתי. והחילוק ביניהם הוא כי כאשר שמו יתברך מתגדל על ידי בחינת החסדים שעושה לעמו הנה שמו הגדול והקדוש הוי"ה יתברך מתעלה ומתגדל בכל העולמות כי כאשר ירד החסד משמו יתברך לישראל ירד דרך כל העולמות וכולם יתמלאו ברוב ברכה ושפע וחיות הקודש וכולם יתנו יקר ושבח למי שככה לו בעולמו שעושה טובות וחסדים כאלה, ובכל העולמות שמחה ונחת. מה שאין כן כששמו יתברך מתגדל בבחינת הדין שעושה, אז כל העולמות נתמלאים באימה ויראה בפחד ורעדה כי שליטת הדין בעולם דיני אלהים ולפני זעמו מי יעמוד, והן במלאכיו ישים תהלה מכל שכן בשוכני בתי חומר (על פי איוב ד',י"ח). וזה מלך אלהים על גוים פירוש מלוכת אלהים בכל העולמות שכל העולמות יראו ויפחדו מאת דיני אלהים הוא על גוים בעת שעושה דין ברשעים אבל חלק ה' שיתגדל ויתקדש שם הוי"ה יתברך בכל העולמות בגילה ורנה ושמחה הוא עמו, כשמיטיב לעמו אז הגדולה בכל העולמות. וזה מאמר הכתוב (ישעיה ל"ז, ל"א) ועשה שורש למטה ועשה פרי למעלה כי השורש מלמטה יעשה פרי למעלה, כשהתגברות החסדים מלמטה נעשה פרי למעלה שיתמלא שמחה ונחת בכל העולמות, וזה מאמר הכתוב (בראשית כ"ד, א') וה' ברך את אברהם בכל כי אברהם כל ימיו טרח ופעל להרבות חסדים בעולם ועל ידו ברך ה' כל העולמות בחסדיו ורחמים רבים וזה וה' ברך את אברהם כשה' מברך עם בחינת אברהם שהוא החסד אז הברכה הוא בכל שכל העולמות מתברכין על ידי זה. וזה אומרו כאן לשום לכם שארית בארץ על ידי החסד שיעשה לכם בארץ יהיה להחיות לכם לפליטה גדולה שמדת הגדולה והחסד ישאר ויפלוט בכל העולמות וכל העולמות ירגישו בחסדיו ברוך הוא להודות לו ולשבחו ולפארו על ידי זה כי יעשה שורש למטה ופרי למעלה וכל המדות יתברכו לעשות פעולתן פעולה שלימה ויתגדל שם ה' על ידי החסד שיעשה. ועל כן החסד נקרא גדולה (זוהר חדש כ"ו, ג') שמתגדל שם ה' וחסדיו בכל העולמות בשמחה ותענוג כאמור.

כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם הַמֹּחִין, כִּי הֶעְלֵם, הַיְנוּ עִבּוּר, זֶה בִּבְחִינַת (דברים לב): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, כְּמוֹ (ישעיהו לז): וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה; כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁתָּשָּׁה כֹּחָהּ מֵלֵּילֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא כּוֹרַעַת לֵילֵד רָאמַת שִּׁבְעִין קָלִין, כְּמִנְיַן תֵּבוֹת שֶׁבְּמִזְמוֹר "יַעַנְךָ", וְאָז מוֹלֶדֶת (זוהר פנחס רמט:). וְהַשִּׁבְעִין קָלִין הֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר.

ואמנם נודע וידוע לכל חכמי לב מה שנאמר בתורה הקדושה כמה פעמים בגאולת מצרים כי בחוזק יד הוציאך וגו'. ודבר זה קשה להולמו. וכי איזה דבר קשה לפני המקום ברוך הוא עד שיצטרך לעשותו בחוזק יד ובזרוע נטויה. הלא כל הגוים כאין נגדו כאפס ותוהו נחשבו לו ואין מעצור לה' להושיע ברב או במעט כשהיה במחנה אשור קפ"ה אלף ראשי גייסות כולן מלכים קשורים כתרים בראשיהם וקטן שבכולן היה שר על שני אלפים כמאמר חז"ל (ילקוט מלכים רמז ר"מ מובא ברש"י ישעיה ל"ז, ל"ו) שלח מלאכו אליהם ובשעה אחת וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים הם וגייסותיהם כדברי הכתוב (מלכים י"ט, ל"ה) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו'. ומפני מה לא נאמר חוזק יד על שום מלחמה כמו מלחמות סיחון ועוג וכדומה, רק על יציאת מצרים.