Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Chasidut su Isaia 38:21

וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃

E Isaia disse: 'Lascia che prendano una torta di fichi e la posi per un cerotto sull'ebollizione, e si riprenderà.'

אגרא דכלה

וסדר יתהון י"י על שטריהון ברקיע. שטריהו"ן לשון קביעות במקום עיין בערוך, וימרח"ו על השחין (ישעיה לח כא) מתרגמינן וישטרון על שיחנא, אם כן הוא כעין דבר הנתמרח שנקבע ונדחק, כן נקרא דבר הנקבע בלשון שט"ר. ונ"ל דבא גם כן לתרץ מהו "ויתן "אתם (בראשית א יז), ולמה לא נעשו תיכף במקום ההוא ברקיע. על כן פירש הכוונה "ויתן "אותם, סידר מהלכתן בגלגל כל ימות עולם האיך יתהלכו במזלות וכוכבי לכת. ובזה יתורץ נמי למה הזכיר שוב שם אלקים, היה לו לומר סתם ויתן אתם ברקיע כו'. אבל לפי הנ"ל חזר לומר ויתן אתם אלקי"ם, כביכול נתן אותם על משטריהם וסדרם כל ימות עולם לבל ישנו את תפקידם, על כן אמר אלקים כח אלקות שנתן בהם לא ישונה בשום פעם. והנה הגם שיהושע אמר שמש בגבעון דום (יהושע י יב), וישעיה החזיר את המעלות (ישעיה לח ח), עיין נא בספר הגבורות להרב בעל גור אריה שאף על פי כן לא שינו מתפקידם, רק היה הדבר ניסיי וטבעיי ביחד, עיין שם ותבין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שער האמונה ויסוד החסידות

וכן מצינו כמה חילוקים בנסים שנעשו ע"י הנביאים והתעוררותם כפי הכנת נפשם, שנסי משה רבנו היו להפוך כל דבר מהפך אל הפך, וכדאי' במדרש (רבה בשלח) ויורהו ה' עץ, שהיה עץ מר והמר המתיק את המר, וכן בנחש הנחשת שריפא בהמכה עצמה, ובקריעת ים סוף שנקפאו שלא כדרך העולם שקפאו תהומות ובלב ים, שדרך הקפאון במקום שאין התגברות הים משם היה צריך להתחיל, אם היה קרוב לטבע, ובקריעת ים סוף היה להיפך וכמו שנתבאר במקומו, שכל הנסים של משה רבינו ע"ה היה להפוך מהפך אל הפך, שמשה היה גדול בנבואתו מכל הנביאים, שהיה רואה את הדמות מיד, כדאי' בתנחומא (פ' חיי שרה) ובתיקוני הזוהר (תיקון י"ח לב.) ולכן היה פועל נסים בהתהפכות מהפך אל הפך. וכן מצינו בנס ישעיה, שהיה נס בתוך נס, שנתהפך מהפך אל הפך (ישעיהו ל״ח:כ״א) ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי, וכדאי' במדרש שדרך התאנים לרקוב את המכה. וזה לפי שגם ישעיה היתה נבואתו מבחינת משה רבינו ע"ה, כדאי' במדרש תהלים (מזמור צ) אמר רבי אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא, כל הנביאים היו מתנבאין ולא היו יודעין מה היו מתנבאין אלא משה וישעיה בלבד. משה אמר (דברים ל״ב:ב׳) יערוף כמטר לקחי וישעיה אמר (ישעיהו ח׳:י״ח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' וגו', אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי אף שמואל רבן של נביאים היה מתנבא ולא היה יודע, שנאמר (שמואל א י״ב:י״א) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, שלא היה יודע מה היה מתנבא. ונסים שנעשו על ידי אלישע, היו רוב הנסים בהתעוררות ישועה בדרך תפלה, מי שענה, וכן היה רובם ע"י פעולות המרמזים על תפלה הזאת, (מלכים ב ב׳:כ׳) ברפואת מי יריחו ויאמר קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח, והיינו כמו המלח שממתקת המאכל כדאי' בברכות מה מלח ממתקת את הבשר, כן ימתקו המים, וכן (שם ד) ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר, וזה רומז על תפלה מי שאמר לקמח שיהיה מאכל אדם יאמר על הפקועות שדה שיהיו מאכל אדם, וכן (שם ו) ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל והוא גם כן מי שאמר לעץ שיצף הוא יאמר לברזל שיצף, ואף שעשה נסים בענינים אחרים כפי השעה והמקום כן הכין לבו, וכמו שנתבארו הענינים במקומם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo