Chasidut su Levitico 9:3
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃
E ai figli d'Israele parlerai dicendo: Prendi una capra come offerta per il peccato; e un vitello e un agnello, entrambi del primo anno, senza macchia, per un olocausto;
ישמח משה
ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש וגו' (ויקרא ט ג). ובתוספתא (תורת כהנים פרשת שמיני, ט ג) דרשו, מה ראו ישראל להביא יותר מן אהרן, אלא אמר להם משה, אתם יש בידכם מתחילה ויש בידכם מסוף, בתחילה שנאמר (בראשית לז לא) וישחטו שעיר עזים, בסוף שנאמר (שמות לב ח) עשו להם עגל מסכה, יבא שעיר ויכפר על מעשה שעיר, יבא עגל ויכפר על מעשה עגל, אבל אהרן לא היה לו חלק כי אם בעגל, עד כאן (הביאה הכלי יקר בפרשה זו ועיין מה שפירש בו). והנ"ל על פי המבואר בכלי יקר בשם המפרשים דבאהרן עגל לחטאת, שהיה בידו מעשה בלי מחשבה כשוגג, אבל ישראל עגל לעולה, שהיו מזידין וצריכין כפרה על הרהור הלב, ועיין שם מ"ש דבקרבן אהרן נאמר (ויקרא ט ז) וכפר בעדך ובעד העם, ובקרבן העם נאמר רק וכפר בעדם, עיין שם. ולפי זה נ"ל דהתוספתא אתי שפיר כפשוטה, דהא (במסכת ברכות דף ז' ע"א) רמי, כתיב (שמות כ ה) פוקד עון אבות וגו', וכתיב (דברים כד טז) לא יומתו וגו'. ומשני לא קשיא כאן שאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם וכו', עיין שם. ודעת לנבון נקל דמי שנכשל בשוגג, אין זה קרוי אוחז מעשה אבותיו בידו, דהא אינו אוחז דרכם אלא שנכשל, ואם כן לפי זה הם שחטאו במזיד, יש בידם גם עון אביהם, אבל הוא שלא חטא רק בשוגג כנ"ל, וגם סבור היה שבין כך ובין כך יבא משה (ויק"ר י' ג'), וגם לא ידע שיצא העגל, אין בידו רק חטא עצמו כנ"ל, ונכון הוא בס"ד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שער האמונה ויסוד החסידות
ולכן ממתן תורה ואילך, שוב לא נקרא זן אותם בחסדו, כי במתן תורה הרבה והגדיל חסדו עד שנקרא יגיע כפיך כי תאכל. ואף כי הכל בחסדו, אכן זה הרצון הוא במתן תורה, שעל ידי הכרת אור הש"י וידיעת מציאותו בעולם הזה, ע"י זה נקרא יגיע כפים של האדם. כי חפץ הקב"ה לזכות אותנו, לפיכך הרבה לנו תורה ומצות. והתורה היא כוללת כל הבריאה, שאין שום אדם שלא יוכל להגיע אל כל ההשגה עד כמה שהגביל הש"י, כדאיתא בזה"ק (יתרו פג:) וכלהו דרין בתראין כלהו אזדמנו לתמן וכלהו קבילו אורייתא בטורא דסיני וכו' וכולהו כל חד וחד כדקא חזי ליה. ואין שום דבר בתורה שאינו נצרך לכל אדם, כדאיתא בזה"ק (שם) וידבר אלהים את כל הדברים האלה כל אינון טעמין כל אינון רזין כל אינון סתרין גזרין וענשין. לאמר. למהוי ירותא לכלא דכתיב (דברים ל״ג:ד׳) תורה צוה לנו משה מורשה. ובמדרש רבה (צו פ' ט) במעשה דרבי ינאי שהאכיל לאיש אחד שבדקו ולא מצא בו תורה וכו' והשיב לו ירותתי גבך וכו' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קהלת ינאי לא נאמר אלא קהלת יעקב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אגרא דכלה
ואל בני ישראל תדבר לאמר (ויקרא ט ג). למה הוצרך אהרן לדבר ולמה לא דיבר משה בעצמו. גם מהו הלאמ"ר. ונ"ל להיות שהוא אמר חג לי"י מחר (שמות לב ה), הוצרך בעצמו לעשות תשובת המשקל. וזהו לאמ"ר בשביל אמירתו חג לי"י מחר, נ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy