Chasidut su Salmi 12:7

וְזֶה, כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, הַיְנוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת נַעֲשֶֹה וְנִשְׁמָע גָּבֹהַּ יוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלּוּ לוֹ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וּמַשִּיג הַנִּסְתָּר שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת שֶׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת חָדָשׁ, כִּי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית נִקְרָא בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. וְעַל כֵּן הִיא מַתְחֶלֶת בְּבֵית דִּבְרֵאשִׁית, גַּם בְּרֵאשִׁית הוּא רֹאשׁ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְנַעֲשֶֹה וְנִשְׁמָע גָּבֹהַּ יוֹתֵר וּמַשִּיג הַנִּסְתָּר שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְזֶה, וְעָשִֹיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, כִּי הַבַּיִת כָּלוּל מִבַּיִת וַעֲלִיָּה ]וַאֲפִלּוּ בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ עֲלִיָּה יֵשׁ בּוֹ קַרְקַע הַבַּיִת וְגַגּוֹ שֶׁהוּא הַתִּקְרָה שֶׁלְּמַעְלָה[ וְזֶה בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי הַנִּסְתָּר בְּחִינַת תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת עֲלִיָּה שֶׁעוֹמֵד עַל הַבַּיִת, כִּי הַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינָה גָּבֹהַּ וּמְרוֹמָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר עַל דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ הַנִּסְתָּרִים מֵאִתָּנוּ. וְגוּף הַבַּיִת שֶׁעוֹמֵד עַל הָאָרֶץ זֶה בְּחִינַת הַנִּגְלֶה בְּחִינַת בַּעֲלִיל לָאָרֶץ (תְּהִלִּים יב וְכוּ') וְהָעֲלִיָּה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּחִינַת נִסְתָּר בְּחִינַת וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ (דָּנִיֵּאל ו). וְעַל כֵּן כְּשֶׁרָצוּ הַחֲכָמִים לְהַשִּיג הֲלָכוֹת הַנֶּעְלָמוֹת מֵהֶם שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר אֶצְלָם עָלוּ עַל הָעֲלִיָּה לְדָרְשָׁן, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא שֶׁהֶעֱלוּ לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן וְיָשַׁב בָּעֲלִיָּה וּדְרָשָׁן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה וְאֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלִיַּת חֲנַנְיָא וְכוּ'. וְעַל כֵּן כָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הָא"ב שֶׁלָּדוּר בַּעֲלִיָּה הוּא טוֹב יוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא מִלָּדוּר בְּבַיִת תַּחְתּוֹן, כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אָדָם הוּא לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לְפִי בְּחִינָתוֹ וּלְהַשִּיג בְּכָל פַּעַם בְּחִינַת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁזֶּה זוֹכִין בָּעֲלִיָּה יוֹתֵר, כִּי עֲלִיָּה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל. וְזֶה:

זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב וגו' להקטיר וגו' ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דיבר ה' ביד משה לו. כלומר שלא לעורר על הכהונה ועל תורת משה לומר שהוא הוסיף בה דבר ח"ו (כאמור למעלה) רק כל התורה כולה כן דיבר ה' ביד משה כי קבלת התורה אל משה נקרא קבלת היד כמאמר חז"ל (סוטה ד':) בפסוק (משלי י"א, כ"א) יד ליד אפילו קיבל את התורה מסיני כמשה וכו'. ואכן הנה נודע מה שאמרו חז"ל (נדרים ל"ח.) לא ניתנה התורה אלא למשה וכו' וטובת עין נהג בה ונתנה לישראל. וזה אומרו לו. כלומר כל התורה דבר ה' הוא אשר דיבר אל משה ונתנה לו וכל אות ואות מהתורה הכל מאת ה' נצרף ונבחן כמאמר הכתוב (תהלים י"ב, ז') אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף וגו' מזוקק שבעתים.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהילים י״ב:ז׳): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם; הַיְנוּ בְּחִינַת הָאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי זִכּוּךְ הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם, כַּנַּ"ל: