Chasidut su Salmi 139:19

או יאמר ולי מה יקרו רעיך וגו' (תהלים קלט יז). על פי מ"ש לעיל שכל הבעלי חיים נבראו רק לצורך האדם כדאיתא בקדושין (דף פ"ב.) ומה אלו שלא נבראו אלא לשמשני וכו'. וזה שאמר הכתוב ולי למעני מה יקרו רעיך, (ומה לשון הגדלה, כמו רב טובך, תהלים לא כ), כלומר שכולן לא נבראו אלא למעני, כי לולא זאת מה עצמו ראשיהם, כלומר אף כללותיהם מה עצמו, והכונה על על מה ולמה הם אם לא למעני, (כי לפעמים מצינו מה בלשון הקטנה, כמו ביני ובינך מה הוא, בראשית כג טו), אם אמנם כי מיני הבעלי חיים רבים הם שאם אספרם מחול ירביון, עם כל זה הקיצותי במחשבתי ועודי עמך במחשבת כונת הבריאה, כי אין בהם תכלית עצמיי רק עבור האדם כמ"ש. והוסף עוד לבאר דאחר כל השבח הזה, עם כל זה לא תקשה על מה שלא נאמר בבריאת אדם כי טוב, לזה אמר (תהלים קלט יט) אם תקטול אלקי רשע ר"ל תיכף בעת הולדו, ואנשי דמים סורו מני מן כללות מין האדם, אז יתכן שם טוב באדם ביום הבראו, מה שאין כן כשאנשי רשע נמצאו שנעדר בהם הטוב המכוון באדם, על כן לא נזכר טוב בבריאתו, וכל דברי העקרים נכללים ומבוארים כאן. וזה שאמר הכתוב טובתי בל עליך, פירוש שלא נזכר עליך טוב, כי לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, שהם תכלית חפצם וכונתם, אבל בעת הבריאה עוד הבחירה חפשית. וזה שאמר הכתוב (תהלים קיט יט) טוב לי כי עניתי למען אלמד, ר"ל כי אם עניתי ללמוד חקיך אז נאמר אצלי טוב, כדכתיב (ישעיה ג י) אמרו לצדיק כי טוב, כי אז הוצאתי הכחני אל הפועל ונגמרה מלאכתי, מה שאין כן ביום הבראי ויום הולדי, אבל בבעלי חיים מיד נגמר שלמותן, לכך נאמר בהן כי טוב כאמור.