Chasidut su Salmi 31:23

או יאמר בפשיטות יותר, כי שלמה (משלי כ"ה כ"ח) המשיל בעל הלשון לעיר פרוצה אין חומה מכח היקף החומות, ואם כן ידיעת ההפכים בשוה, והשומר הוא נקרא עיר מבצר אשר לו חומה, ולכך הוא מדה כנגד מדה מי ששומר החומות יכנס לפנים מן החומה, ומי שפורץ ידחה לחוץ והבן זה, ועיין מ"ש בפרשת וארא על המדרש (שמו"ר ז' ד') עתידה גן עדן שתצעק עיין שם, והמבואר בזה כי שומרי התורה השכר לו בעצם, מה שאין כן זה שיגיעו אחרים יאכל, וזה מאמר דוד (תהילים ל״א:כ״ב) ברוך ה' כי הפליא חסדו לשון הפרשה, (כאמור ולך ה' החסד שהוא על השכר), לי דייקא דהיינו בעצם, ולא שרק אירש מה שהפליא לאחרים, והיינו בעיר מצור עיין רד"ק דמצור לשון חוזק, דהיינו אצל השומר החומות, ולא נתחברתי לעיר פרוצה ללבוש הטלית שאינו שלו, (כי בי"ת משמשת לפעמים במקום אצל), ואפשר שמזה הטעם קורא שלמה עיר פרוצה וגו', כי הוא הפורץ חומת העיר בהבליו, כי חוטא אחד יאבד טובה הרבה, ובשיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ הוא המביא לידי ביטול תורה, ובזה איש את רעהו יעזורו וחוטא ומחטיא כי טבע האדם להמשך אחר זה. והנה זה שקונה עולמו על ידי פעירת פי חבירו, הוא ברגע אחד, כמ"ש החכמים על המאמר (קידושין פ"ב ע"א) טוב שברופאים וגו'. וכן נאמר על מאמר (אבות פ"א מי"ז) ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, (הובא לקמן בפרשת מצורע ד"ה זאת תהיה באר היטב), והבן. (והנה יש להוסיף בזה המאמר ולאמרו באופן אחר, כי כיון שנתגדל בין החכמים לא מצא הטוב לגוף מהשתיקה, כי הם לא יחרפהו והבן), ואם כן לכאורה יש לזה מעלה גדולה, אך איננו נצחי, מה שאין כן הנהנה מיגיעו כפו. וזה אמרו (תהלים לא כג) ואני אמרתי בחפזי לעומת זה נגרזתי מנגד עיניך דייקא, שכבר הוא נגד עיניו ואחר כך נגרז והבן, ועל פי זה יובן אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (תהלים קמ יד), והבן.

ועוד י"ל על הפסוק (תהלים לא כג) ואני אמרתי בחפזי, דהיינו שיתחבר במכוון לרעים כדי שיזכה לטוב לירש חלקם בחפזי, מה שאין כן כשמתחבר לחכמים ויראים אי אפשר, אך כבר כתבנו כי אמרו רז"ל (סוכה דף נ"ב:) צופה רשע וגו' (תהלים לז לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. רק דהשגחת השי"ת עליו, ואם כן המתחבר לרעים ברצונו לא יעזרהו השי"ת כי הוא אשר העוה בזה ואפסד אנפשיה, לזה אמר נגרזתי מנגד עיניך, היינו מהשגחתך כנודע בשיתוף שם עין, אכן שאני מתרחק מהרעים לכך שמעת קול תחנוני במה שעל זאת יתפלל כל חסיד (תהלים לב ו), וממש כל בקשותיו של דוד היה על זה, ולכך אמר (תהלים לא כד-כה) אהבו את ה' כל חסידיו להנות מיגיעי כפו ולא להנות ברמיה, והיינו אמונים, אותן שהם אמונים (עיין רד"ק ומצודות במ"ש באשרי תמימי דרך), נוצר ה' היינו כמ"ש (תהלים לז לג) ה' לא יעזבנו וגו', ורגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב ט). והנה העושים ברמיה הם נראים עושים יתר, כי אינו מחויב להביא עצמו לזה, והוא כענין שפירשתי (קהלת ז' י"ו) אל תצדק הרבה ואל תתחכם יותר, והבן. והנה אלו העושים כן הם מתגאים לומר כחי ועוצם ידי וגו' ואינם צריכים לעזרת השי"ת ונופל ברע, והיינו ומשלם על יתר, ואם כן יתר כמשמעו, והיינו עושי גאוה, וכיון שכך הוא שהעיקר להנות מיגיעי כפו, על כן (תהלים לא כה) חזקו ואמצו לבבכם כל המיחלים לה', שיתחזקו בבטחון האמיתי ולא יהיה עבודתם עבודת החונף, ומובטחים להנות מיגיעי כפו, והבן זה כי נכון הוא מאד. ועוד י"ל בפסוק הנ"ל (תהלים לא כא) תסתירם בסתר פניך וגו', על פי המבואר בשבילי אמונה דאותן חסידי עכו"ם אף שלא קיימו השבע מצות כלל, רק שהיה להם התחברות עם ישראל והטיבו להם, יושבים שם בחוץ וחוטפים אותם לגיהנם לדונם, כי ריב לה' עם כל לשונות הגוים, דהיינו כל עם לועז והם ניצולים. והנה כבר אמרו רז"ל דישראל נקראו איש, שנאמר והאיש ישראל, ועל פי זה מבואר תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש, ר"ל מחמת התחברות ישראלי שהיה להם, תצפנם בסוכה מריב לשונות, היינו מריב שיש לה' עם כל הלשונות הגוים, ומזה יובן החשיבות של ישראל, והבן. ועל פי זה יתבאר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך, כי משה כלול מכל נשמות ישראל והוא האילן והשורש והעיקר להדבק בשורש, שמן זית כמו שכתוב (קהלת ט ח) ושמן על ראשך אל יחסר, וכמבואר בעקדה בפרשת וישלח עיין שם בפסוק (בראשית כה יח) ויצוק שמן על ראשה, ושמן הוא הכנה לקבל האור, וציוה שימשיכו הכנה אל שורש להאחז האור בשורשם, והיינו בלי סוג כמבואר בשבילי אמונה כי זוהר אור האמיתי הוא בלי סוג, כתית היינו שיכתתו את גופם, וזאת התורה אדם כי ימות וגו' (במדבר יט יד), אין התורה מתקיימת וכו' (ברכות ס"ג ע"ב), ומה שדרשו רז"ל בסוף ברכות (ס"ג ע"ב) כי מיץ חלב יוציא חמאה (משלי ל לג), וכמו שחשבו במ"ח דברים מעט שינה וכו' (אבות פ"ו מ"ו), וכמו שאמרו (אבות פ"ו מ"ד) כך היא דרכה של תורה וכו', והוא למאור, ושמא תאמר כי יוכל לזכות לזה הזוהר והאור בלא זה, על ידי חרפה ופעירת פי (כמ"ש) חבירו, לזה אמר להעלות נר תמיד, וזה איני תמידי והבן כי נכון הוא מאד, והנה הפשוט אמת וגם זה הפירוש אמת והכל אחד, כי כל עניני המשכן מורים דרך לעם ה' לומר כזה ראה ועשה. ועל פי זה יתבאר מה שאמר השי"ת ליחזקאל (ביחזקאל סימן מ"ג פסוק י"א הפטורת פרשה זו) הודע אותם וכתוב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקותיו ועשו אותם, ועיין רד"ק, ולפי מ"ש אתי שפיר ויומתקו הדברים על פשוטן והבן.