Chasidut su Salmi 102:15

ורמז להם בדבריו הקדושים אופן התיקון שיעשו בה. והוא על פי מה ששנו רבותינו ז"ל (ברכות נ"א.) בכוס של ברכה ונותן עיניו בו וכו' ונודע מדברי מרן הרב האר"י ז"ל (בכוונת כוס של ברכת המזון) שהוא בכדי להמתיק הה' גבורות שהם ה' אותיות אלהים. להמשיך הארת ה' חסדים שהם סוד ה' פעמים אור והם סוד ה' פעמים הוי"ה גימטריא עין וכו' עיין שם. וגם כאן רמז להם שיראו הארץ בעיניהם להמשיך אורות ה' חסדים על ידי העין ולהמתיק על ידי זה הה' גבורות הנאחזין בה בכדי שתתוקן בטוב. וזה הוא בתחילת ביאתכם אל הארץ תביטו אליה במה שעליה מהיושבים בה. אבל אחר כך תצטרכו להביט בגוף כדור הארץ אם כבר נתקנה בטוב או לא. ולזה אמר להם ומה הארץ אשר הוא יושב בה. לא אמר כמו למעלה העם היושב עליה רק אשר הוא יושב בה. כלומר בחינת הקליפה העצמית השוכנת בגוף הארץ אל זה תפנו לראות בארץ אשר הוא יושב בה בעצמה. הטובה היא אם רעה פירוש אם נתקנה בטוב על מכונה או לא. והכל צריכים אתם לתקן. ומה הערים וגו' זה הוא סימן לחזקת העמים כמאמר חז"ל (במדבר רבה ט"ז, י"ב ומובא ברש"י) והכל על דבר האמור. ומה הארץ השמנה היא וגו' פירוש כי גם בפירותיה תוכלו להביט איכות הקדושה הנמצא בה אם פירותיה שמנים וטובים אז ודאי יש בה הרבה ניצוצי קדושה ותראו להעלותם ולהכניע הקליפה אשר סביבם. והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ. כלומר כשתתחזקו שם כדבר האמור ליחד שם המרכבה השלימה להגדיל הקדושה ולהכניע הקליפה אז ודאי ולקחתם מפרי הארץ כי לא יעמוד איש בפניכם מפני מוראכם וחתכם. ורצה משה לזכות לראות מפרי הארץ שעה אחת קודם, לחביבות הארץ בעיני עובדי שמו יתברך כמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ק"ב, ט"ו) כי רצו עבדיך את אבניה וגו'. וגם אפשר לקיים בהם מצוות התלויות בארץ וכמאן דאמר (בבא בתרא קי"ט.) ארץ ישראל מוחזקת הוא מאבותינו. או בשביל שגם הוא יאכל מפירותיה ועל ידי זה יעלה אותה להגדיל הקדושה אשר בה.

והנה בקפיצת הארץ יש שני בחינות אחד בבחינת רפה שבריה שנשבר הארץ באמצע ויפגעו במקומות זה בזה או שפסיעות האדם מתרחבות ונעשו כפסיעות של אברהם אבינו שהיו ד' מילין כמו שמובא בדברי האלשיך זללה"ה (עיין בראשית רבה מ"ג, ג'). ולזה היה יעקב אבינו מצטער ואמר אפשר עברתי במקום שהתפללו אבותי, כלומר אפשר יוכל להיות שעברתי דרך שם כי היה הקפיצה בבחינת התרחבות הפסיעות והייתי גם שם כי היתה הארץ שלימה ולא נשברה לשברים. כי אם נעשה הקפיצה בשבירת הארץ לא עבר כלל דרך שם ואך אמר אפשר עברתי דרך שם ולא התפללתי יהיב דעתיה למיהדר וחזר עד בית אל וקפצה לו שם הארץ ונעקר הר המוריה ובא לשם, ועל כן לא עכבו הקב"ה אז בעוברו דרך שם כי היה כעליה שלא לשמה כאמור שלא הלך יעקב בכוון לשם ועל כן לא נעקר הר המוריה לבוא עד חרן כי רצה הקב"ה דוקא שילך לשם בכוון לשם מצוה להתפלל שם וכיון שהלך עד בית אל וראה הקב"ה טוב כוונתו שבאמת הוא עושה וכבר החזיק בדרך לבוא עד כה ובודאי שילך עד הר המוריה ונעשה כאילו הלך עד שם כנודע שכאשר הקב"ה בוחן את לב הצדיק שבודאי יסיים הדבר אשר התחיל לעשות מעלה עליו כאילו כבר עשאה, קיצר כביכול הקב"ה טרחת הצדיק ועקר הר המוריה והביאו לכאן והכירו יעקב והתפלל שם, מה שאין כן מקודם בעוברו דרך שם לא הכירו כלל כי לא חפץ הקב"ה שיתפלל אז כנאמר. והנה חז"ל אמרו בתר דצלי יהיב דעתיה למיהדר כנזכר לעיל, ועוד אפשר לומר כי יעקב אבינו דן בעצמו כי ודאי אף שהר המוריה הוא שבא לכאן מכל מקום במקומו שאני כי שם הנה שערי שמים פתוחין לנגדו ומשם הושתת לב העולם, ולב הארץ שם שהוא החיות היותר זך ומובחר מבכל הארץ מה שאין כן כאן ועל כן רצה ללכת להלן לבוא אל המקום בעצמו בשערי ירושלים ולזה השקיע הקב"ה חמה שלא בעונתה בכדי שילין שם ולא ילך עוד בכדי שלא להטריח את הצדיק כל כך, ולזה כיון שסבר יעקב אבינו שעל כל פנים לא גדלה כאן קדושת המקום מאשר היה במקומו, ועל כן ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו פירוש דוקא מאבני המקום הזה לקח להשים מראשותיו אבל אילו היה במקומו בהר ה' המקום שראה אברהם מרחוק ולא התקרב אליו למקומו כי היה צריך ללכת עד מקומו האמיתי ודאי לא היה מזלזל באבניה לשומם מראשותיו לקיים כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו (תהלים ק"ב, ט"ו) והיה מחבק ומנשק אותם כמאמר חז"ל (כתובות קי"ב.) רבי אבהו הוי מנשק כיפי דעכו. ואך שסבר כיון שאינו במקומו לא גדלה קדושתו כל כך ועל כן וישכב במקום ההוא. והכתוב בא כמתמה וישכב במקום ההוא שבמקום קדוש כזה ישכב יעקב, ואך כי רמז בתוכו גם התירוץ כי וישכב במקום ההוא במקום ההוא דייקא שכב לפי שסבר שאין הקדושה כאן כל כך אבל אילו היה במקומו האמיתי ודאי לא היה שוכב.

וישכם יעקב וגו' ויקח את האבן וגו' וישם אתה מצבה. כיוון דוקא לקחת את האבן אשר שם מראשותיו למצבה בכדי לפייסו על אשר זלזל בו מתחילה להניחו תחת מראשותיו כי תחילה ויקח מאבני המקום וגו', וכבר כתבנו בזה כי סבר לצד שאין הר המוריה כאן במקומו האמיתי בירושלים עיר הקודש לא גדלה הקדושה כל כך בו ולקח אבניה להשים מראשותיו לישן עליהם ועתה כאשר נתוודע לו חומר קדושתה גם כאן כנאמר, לקח את האבן וישם אותה מצבה לה' ויצק שמן משחת קודש על ראשה לפייסו על זלזול כבודו ולקיים (תהלים ק"ב, ט"ו) כי רצו עבדיך את אבניה וגו'.