Chasidut su Salmi 36:2

ועם האמור ביארתי מה שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים לו, ב) נאום פשע לרשע בקרב לבי כו', ולא אאריך בדקדוקים. והענין, כי היצר הרע כשמסית לעבור עבירה על הרוב הוא אומר ומראה פנים שדבר זה הוא מצוה, כאשר הארכתי מזה בפרשה זו בדרוש הקודם, אכן לפעמים שאנו רואים שהרשע עובר עבירה חמורה שאי אפשר כלל בעולם לומר שזה הוא מצוה, ואם כן לכאורה הדבר תמוה איך פיתה אותו היצר הרע לדבר זה. אכן הענין הוא כך, כי נודע כל דרך איש ישר בעיניו, וכל הדברים שהרשע עושה דומה בעיניו שהכל אמת וצדק משפט ומישרים, ובאמת הכל רשעות עמל ואון, והנה נפשו מאד מתאוה ומשתוקק לדברים שהוא עושה, דהא המה רשעות, נמצא רשע זה עושה מה שלבו חפץ ונדמה לו שהכל הוא אמת וצדק, ועי"ז בא אליו היצר הרע לומר הנך רואה שאתה משתוקק לכל דברים טובים, אם כן אין אתה יוצא ידי שמים דהא צריך אדם לומר אפשי בבשר חזיר, לכן צריך אתה לבקש לך איזה תאוה לעבירה בכדי שתרויח הון עתק ככל הנתבאר לעיל, והרשע ציית לזה ומיד שמתקרב אל התאוה אזי התאוה גוברת עליו ועושה העבירה.

דרך אחד. יבוא אל האדם ויתחיל להחמיר עליו בחומרות אשר לא נצטוו עליו לאמר הלא אתה צריך לעשות לך גדרים וסייגים יתירים כי הלא מעשה אלהים המה, ויראתו גדלה עולם מהכיל, על כן הרגל עצמך בפרישות יתירה שלא להזדווג באשתך כי אם לעתים רחוקות מאוד וְהֶיֵה ניעור בכל לילה ולילה ללמוד תורת ה' ושלא תדבר כלל וכלל ולא תביט על שום דבר כי אם בספר תורה, והתענה כל ימיך וכדומה, ובזה מכביד עליו המשא עד אשר לא יוכל שאתו ואז משליך המשא כולה מעליו ולא די שאינו פרוש אף נעשה פרוץ בעבירה. כי נעשה לו הגדר כמו עבירה ממש וכשיותר לו הגדר כי לא יוכל עמוד בו אז אומר בלבו מה בין זה לזה וכיון שפרצתי הגדר אכנוס לבית, ועל כן אמר שלמה (קהלת ז', ט"ז-י"ז) אל תהי צדיק הרבה ואל תרשע הרבה כלומר אם לא תצדק הרבה ותספיק עצמך במה שאסרה התורה אז לא תרשע הרבה וכדבר האמור. וזה שהזהירה התורה בלא תעשה לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם (דברים ד', ב') כי כל יתר כנטול דמי והמוסיף גורע והלא תראה מה שאמרו חז"ל (חולין ק"ט:) כל מה דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה, מנדה, דם טוהר. מחזיר, שבוטא וכו'. וכתבו המפרשים הטעם כדי שלא יאמר אדם בעינא לטעום טעמא דאיסורא ועל כן בכל דבר איסור שרא לן כנגדו דבר מה לטועמו כי היכי דלא ליתגרי ביה יצרו. וכמה פעמים דיברה התורה כנגד היצר הרע כמו בלקיחת יפת תואר וכדומה והכל כי אם תכבד עליו המשא לא יוכל לסובלו וישליכו כולו מכתיפו. ולזה אמר דוד המלך ע"ה (תהלים ל"ו, ב') נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו וגו' כלומר הפשע הוא היצר הרע שורש המסית לפשעי ישראל. תחלה אומר להרשע שיאמר בלבבו הלא אין פחד אלהים לנגד עיני כלל וצריך אני להוסיף שמירה על שמירה ופרישות יתירה מכל טוב. אבל כל זה החליק אליו בעיניו למצוא עוונו לשנוא כי כל דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב כלומר אין כוונתו זה לטובה כי אם לומר לו אחר כך ראה בעצמך מה אתה עושה. כל דברים הטובים אסורים עליך ואתה מעונה מכל טוב העולם אשר חבירך בני אדם כמותך מתענגים בהם ואתה נפשך יבישה אין כל. הכי כח אבנים כוחך, ובשרך נחושה לעמוד בכל אלה. ועבור זה הנה פורץ גדרו ומהרס הבנין כולו.