Chasidut su Salmi 4:3

איתא בשם הבעש"ט ז"ל פסוק (תהילים ד׳:ג׳) תאהבון ריק תבקשו כזב סלה, ריק אותיות קרי ר"ל, זה בא מחמת לשון הרע תבקשו כזב סלה:
(תפארת שלמה תהלים ל"ב).

והנה אם הוי שאלו לשרה איה אישך לבד, לא הוי מוכח מזה הקיצור שהוא משום גדר אל תרבה, דהא יש להבין מה זה שאמרו אל תרבה שיחה עם האשה, הלא ההכרח מותר, והמותר הוי בלאו הכי שיחה בטילה דאמרו רז"ל (יומא י"ט ע"ב) עובר בעשה ולא תעשה. אלא צריך לומר דההפרש הוא בדבר הכרחי יש לדבר עם איש כפי יפוי הדבור אף שאפשר לקצר, דראוי להיות דבורו נאה ובנחת עם הבריות, מה שאין כן עם אשה, וזה מבואר במעשה דר' יוסי הגלילי שהבאתי וזה ברור. והנה לאברהם שאלו איה שרה אשתך, ולא היה די לשאול איה שרה דכמה שרה איכא בשוקא, לכך היו צריכין לומר אשתך, וגם כן לא היה די לשאול איה אשתך, דהא היה לו אשה אחרת ושמה הגר, לכך הוצרכו לשאול איה שרה אשתך. אבל כששאלו לשרה היה די שישאלו איה אישך, כי אין לה איש אחר אלא אברהם, והוא ביאור רחב בשאלה ההיא באופן שאין אפשר ליפול בו שום ספק, ואם כן מזה עדיין לא הוי נשמע שמשום אל תרבה קיצרו, אבל אם נימא דשאלו לשרה איה אברהם קשה, דכמו ששאלו לאברהם איה שרה אשתך בביאור משום דכמה שרה איכא בשוקא, הכי נמי כמה אברהם איכא בשוקא, והיה ראוי לומר גם אישך, אלא ודאי דאף שמבין, מכל מקום אין זה יופי הלשון לסתום, אבל בשרה דברו כך משום אל תרבה, ואם כן מוכח שפיר וק"ל. מיהו עדיין אינו מובן מנא ליה לר' עזריה ששאלו איה אברהם, דילמא שאלו באמת איה אישך, או דילמא לא שאלו רק איו. אבל הענין מוכרח, דהא עיקר הטעם שישאל באכסניא הוא להורות אהבה ואחוה, והנה אמרו רז"ל (ילקו"ש תהלים רמז ד') שדוד אמר עד מה כבודי לכלימה (תהלים ד ג), היינו שאין מזכירין אותו בשמו והוא דרך בזיון ושנאה, ואם כן היו צריכין לשאול איה אברהם, רק הקיצור הוא שלא אמרו אישך. והיינו דברי ר' עזריה, דהוי קשה ליה קושית רש"י והוי מתרץ כתירוצי, ועל זה קשה הא בלא הנקודה מוכח זה דהא לא נרמז רק אי"ו, על זה אמר ר' עזריה כדרך ששאלו לאברהם איה שרה אשתך, כך שאלו לשרה איה אברהם, אם כן מהרמז לבד לא מוכח מידי, על כן נקוד על אי"ו ומתורץ שפיר, ודוק.