Chasidut su Salmi 4:9

ועד השלישי אני בא לפרש אומרו לאמר, כעין פירוש הראשון רק קצת באופן אחר, והוא כי יש בכל דבר פשט וסוד, והפשט הוא הפעולה של המצוה, והסוד הוא הכונה, והפשט הנגלה הוא בבחינת דבור שהוא נגלה וניתן בבחינת דבור, והסוד הוא בבחינת המחשבה ונמסר בבחינת המחשבה. והיינו וידבר ה' אל משה, או ויאמר ה' אל משה, ר"ל רק מה שהיה בבחינת דבור ואמירה, הוא נאמר כפי שפירשו המפרשים לאמר אמירה גלויה. ולדברי אתי שפיר, כי רק הפשוט ניתן לו לאמר אמירה גלויה לכל המון ישראל מחוטב עצים עד שואב מים איש לא נעדר, אבל סוד ה' ליראיו (תהלים כה יד), ליחידי סגולה נמסר, והבן. לכך כאן לא נאמר לאמר, לפי שהמצוה לכהני ה' הוא שהם בני עליה, והרמז גם כן לבני עליה כמו שאבאר, ולכך אמר הכל אף מה שבבחינת מחשבה. ועכשיו נפרש מאמר הפסוק על מכונו, בהקדים מה שפירשתי (בתפלה למשה בתהילים סי' ד') על הפסוק ודעו כי הפלה ה' חסיד לו וגו', עד (תהלים ד ט) בשלום יחדיו אשכבה. על פי מ"ש אור החיים (בפרשה זו) בפסוק (ויקרא כב יב) ובת כהן כי תהיה וגו', כי הגשמיות מתנגד להרוחנית יותר מאש למים עיין שם, אם כן עיקר השלום בחיבור האדם בעצמותו בין הגשמית והרוחנית שבו. ומבואר בשמונה פרקים להרמב"ם כי חסיד הוא המוטבע אשר הכניע כל כחותיו ומדותיו אל הקדושה, וזה אמרו ודעו כי הפלה ה' חסיד לו וגו', על כן בשלום יחדיו אשכבה, והבן (ובמקומו יבוארו שם הפסוקים יותר באריכות). ועל פי זה מבואר בדרך רמז (ויקרא כא א) אמור אל הכהנים, היינו בני עליה שהם כהני ה' בעלי נשמות קדושות, בני אהרן שיהיו תלמודי אהרן הולכים בדרכיו, והתלמודים נקראים בנים בכל מקום, והכונה שיהיו רודפי שלום דהיינו שלום בעצמותן בין הגשמית והרוחנית, ואמרת ר"ל שתאמר אליהם לנפש לא יטמא, ר"ל לעצמותן לנפש לא יטמא, ועל ידי מה הלא הם בני עליה ופרושים מכל עבירה, ומפרש בעמיו, ר"ל על ידי הנהגתם בעמיו בין אדם לחבירו, כי בין אדם למקום אינו יכול להכשילן כל כך, שהם יראים וחרדים ואוהבים את השי"ת ב"ה וב"ש, אבל מכשילן בענינים שבין אדם לחבירו ומתען לומר מצוה לבייש לזה או לריב עמו וכדומה, וגם זה מטמא לנפש ח"ו, וצריך לעיין על עצמו היטב, וה' ישמור נפשינו אמן.

וְזֶהוּ הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, שֶׁהֵם עַם קָדוֹשׁ כָּזֶה שֶׁשּׁוֹכְנִים לְבָדָד, שֶׁהֵם מְקַיְּמִים לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְיךָ בַּעַדְךָ חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם (יְשַׁעְיָה כו) שֶׁהֵם מִתְבּוֹדְדִים בֵּינָם לְבֵין קוֹנָם וְשׁוֹפְכִים שִׂיחָתָם לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם וְחוֹשְׁבִים בְּכָל יוֹם עַל אַחֲרִיתָם וְסוֹפָם הָאַחֲרוֹן וְעַל-יְדֵי זֶה הֵם בְּטוּחִים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וּמַסְטִין כִּי הֵם מַסְתִּירִים עַצְמָם בְּצֵל כְּנָפָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לב) אַתָּה סֵתֶר לִי וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב וְכוּ' (דְּבָרִים לג) בְּחִינַת כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי (תְּהִלִּים ד) שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת בָּדָד, בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת, עַל-יְדֵי זֶה שׁוֹכֵן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח תָּמִיד כִּי מִי זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם מַסְתִּירִים עַצְמָן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שָׁם צא) לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם וְכוּ' וְכוּ' רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ כִּי הֵם שָׂמִים מְעוֹנם וְדִירָתָם וּמִבְטָחָם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּתָם שֶׁעוֹסְקִים לְסַלֵּק מַחֲשַׁבְתָּם מִכָּל הַהֲבָלִים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם וּלְבַטֵּל רְצוֹנָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְזֶהוּ (בַּמִּדְבָּר כג) וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן וִירוּשַׁלְמִי וּבְנִימוּס עַמְמַיָּא לָא מִתְעָרְבִין, שֶׁאֵינָם רוֹדְפִין אַחַר נִימוּסֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְאַחַר רִבּוּי כְּלֵי בַּיִת וּכְלֵי כֶּסֶף וְתַכְשִׁיטִין וְכוּ' וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים הַמַּרְבִּים הֶבֶל שֶׁלָּהֶם רַק מְסַלְּקִים כָּל מַחְשְׁבוֹתָם מִכָּל זֶה וּמִתְבּוֹדְדִין וְשׁוֹפְכִים שִׂיחָם בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וְגַעְגּוּעִים נִמְרָצִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְזֶה (שָׁם) מִי מָנָה עָפָר יַעֲקֹב, מִי יוּכַל לִמְנוֹת וּלְשַׁעֵר יִקְרַת קְדֻשַּׁת כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁדּוֹרְכִים עַל הֶעָפָר כְּשֶׁהוֹלְכִים לִדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּגוֹן לְבֵית כְּנֶסֶת וּלְבֵית מִדְרָשׁ וּלְקַבֵּל פְּנֵי רַבָּם בִּקְדֻשָּׁה וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָם בְּהִתְבּוֹדְדוּת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁדּוֹרְסִים עַל הֶעָפָר נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְנוֹתָם וּלְשַׁעֲרָם וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל (שָׁם) וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן תַּרְגּוּם אוּנְקְלוּס וְיוֹנָתָן שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָאַרְבָּעָה דְּגָלִים וְאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה דְּגָלִים הֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה מַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה וְכוּ' שֶׁנִּמְשָׁכִין מִד' דְּאֶחָד שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל אֶל רְצוֹן הָאֵין סוֹף וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה וְשִׂיחָה וְהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר הַשִּיחָה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת עַד שֶׁיְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו לִרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁנִּזְכָּר בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו וְכוּ' וּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ בְּסִימָן נט בְּחֵלֶק א שֶׁבְּחִינַת מִשְׁפָּט זֶה הוּא בְּחִינַת רָבוּעַ, בְּחִינַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל, נִמְצָא שֶׁהַמִּשְׁפָּט שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַחְשֹׁב עִם עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ בֵּין קוֹנוֹ הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת רָבוּעַ, וְעַל שֵׁם זֶה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא רָבוּעַ, כִּי עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּיחָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְחַזְּקוּת רְצוֹנוֹת טוֹבוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיֻּכְלַל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת ד' דְּאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת (יְחֶזְקֵאל לז) מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ, שֶׁמִּכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּתְפַּזֵּר דַּעְתּוֹ לְשָׁם, יָשׁוּב מִכֻּלָּם לַד' דְּאֶחָד לְהִכָּלֵל בְּרוּחַ ה' שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי רוּחַ לְשׁוֹן רָצוֹן: