Chasidut su Salmi 67:2

יאר פניו אתנו סלה. (תהלים סז, ב) ולכאורה תיבת אתנו מיותר, והוי ליה למימר יאר פניו לנו סלה. ונראה, דאיתא בפסוק אשריך ישראל מי כמוך, ופירש רש''י ז''ל אשריך שלך מי כמוך שלך כו'. דאיתא במדרש (ב"ר א) בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, היינו שכל העולמות הם בשביל ישראל, פירוש מתנהגים על ידי ישראל על דרך מי מושל בי צדיק (מו"ק טז:) וכפי רצון ישראל כך נעשה בעולם. וזהו וספרתם לכם דייקא שכולם תולים בכם. וזה יאר פניו אתנו:

יאר ה' פניו אליך ויחונך (במדבר ו כה). הנה כפי מה שדרשו רז"ל (במ"ר פי"א ו'), וכפי מה שפירש בעל חן טוב ברכת יברכך (במדבר ו כד), הכונה שיהיה כשרים וצדיקים. אם כן לפי זה לכאורה הוי נהמא דכסופא, כיון שיהיו צדיקים שלא בעמל ויגיעה, וידוע (ירושלמי ערלה פ"א ה"ג) דבנהמא דכסופא מתבייש פנים נגד פנים, ולכך אין להביט בו. אך בהאהבה החנות, נהמא דכסופא ליכא כמו בן המסיב אצל אביו. ולכך אמר יאר ה' פניו אליך, יביט בך בפנים מאירות כדאיתא במדרש רבה (ב"ר י"א ו') וטעם לזה ויחנך היינו אהבה החנות, זה שאמר הכתוב (תהלים ס"ז ב') אלקים יחנינו ויברכנו יאר פניו כו', כלומר שתהיה הברכה האמורה בתורה בבחינת חן, וממילא יאר פניו אתנו כאמור, ואז יהיה סלה, על דרך שפרשתי (תהלים ד' ב) בקראי ענני וגו' בצר הרחבת לי, שהיא מכח אהבה החנות שאין הפסק לאהבת חן, על כן חנינו ושמע וגו', והבן.

עוד לחתונה, דצריך להבין דכאן כתיב אצל ממון שמירה ולא חנינה משמע שמגיע מצד הדין, ואצל תורה הזכיר חנינה שאצל יאר כו' דקאי על התורה כמ"ש והאר עינינו כו' כתב ויחונך שיעשה במתנת חנם, ודוד המלך ע"ה שינה הסדר דאצל ברכה אמר חנינה ואצל תורה אמר שמירה כמ"ש (תהלים סז ב) יחננו ויברכנו יאר אתנו סלה כלומר שיהא קיים ועומד, ונ"ל עפימ"ש ותרא את עני כו' עוד הם מדברים כו' ועפימ"ש היש ה' בקרבנו כו' כי גדול עד שחקים כו' בעושין לשמה כו', וביאור הדבר דיש ב' עניני הנהגות דהיינו השגחה כללית והשגחה פרטיית כו' כמ"ש במ"א [ועיין בהגדה מראה יחזקאל אופן ג' על כהא לחמא] וע"כ אין צריך לדאוג על פרנסה שהשי"ת מחויב לפרנס אותנו כחיוב האדון לעבדו וכמ"ש חז"ל מימי לא ראיתי כו'.