Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Chasidut su Salmi 76:13

יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

Minora lo spirito dei principi; È terribile per i re della terra.

ליקוטי מוהר"ן

רוּחָא זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהִיא רוּחַ נְדִיבָה – עַל־יָדוֹ מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ע״ו:י״ג): יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים; שֶׁהָרוּחַ מְמַעֵט תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ישמח משה

ועל פי זה יתבארו הפסוקים הנ"ל היטב בס"ד, משמים השמעת דין, היינו גבורה ויד חזקה כנודע, ועל ידי זה ארץ יראה, כמו שדרשו בפרק רבי עקיבא (שבת דף פ"ח), וכמו שפרשתי דבריהם לעיל. ושקטה לבסוף שנתכנו עמודיה משום הסברא של הרמב"ם, והיינו (תהלים עו י) בקום למשפט אלקים, ר"ל באותו דבר וסברא עצמו שיקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ אלו ישראל כמ"ש, סלה ר"ל תשועה עולמית דהיינו לעתיד לבוא כמ"ש, ר"ל דאז יקים במשפט גם כן בסברא הנ"ל עם האומות ויושיע בו לישראל, כמ"ש במסכת ע"ז (דף ב' ע"א) וכמו שפירשתי. ומפרש להסברא הנ"ל (תהלים עו יא) כי חמת אדם, ר"ל מה שאתה כועס על ישראל הנקראים אדם כנ"ל, תודך כנ"ל, לפי שנצמח לו לאדם הישראלי טובה גדולה על ידי זה, שבא על ידי זה לידי תשובה גמורה מרצונו בלב שלם, וכמו שדרשו רז"ל במסכת שבת (דף למ"ד ע"ב) בפסוק (קהלת ז ג) טוב כעס משחוק, והבן. וגם שארית חימות, ר"ל מה שאתה משייר חימה ומונע הרע לבא על ישראל ולא יעיר כל חמתו, זאת תחגור, ר"ל שיש לך נחת רוח ותפארת מזה כנ"ל, וכמו שיסדו עבור על פשע והיא תפארתך, וכיון שכן הוא, אם כן אף אם התשובה הוא למנוע הרע, הוא לשם שמים להיות נחת רוח לפניך ותשובה גמורה היא מאהבה והבן, לכך שישראל שבין מאונס ברצון גמור ומוציאין שמנן, לכן (תהלים עו יב) נדרו ושלמו ואין צריכים להתיר, לה' אלקיכם ר"ל בעת שה' הוא אלקיכם ר"ל דייניכם, היינו בעת צרה שהוא ממדת הדין, וכן פירש רש"י (בפרשת קדושים) בפסוק (ויקרא יט י) לעני ולגר תעזוב אותם אני ד' אלקיכם. וגם מרמז התחלתו ומקורו של הדין לישראל הוא ה' רחמים, שהוא רק כדי להטיב אחריתו, וגם הסוף הוא שה' אלקיכם, כי מאלקיכם שהוא דין יוצא לפועל רחמים, כי אחריתו טוב והבן זה. כל סביביו יובילו שי ר"ל מנחה, למורה, ר"ל גם בשביל מורא ופחד בעת צרה למנחה יחשב, אבל (תהלים עו יג) יבצור, ר"ל יקצור ויבטל רוח נגידים, ר"ל רצון נגידי האמות, ר"ל דלא נחשב להן לרצון בעת שהוא נורא למלכי ארץ כמו שהיה בפרעה, רק לאונס גמור יחשב גבייהו ולא לרצון, מה שאין כן בישראל וכדאמרן, והוא פירוש נפלא בהפסוקים בסייעתא דשמיא.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completo