Chasidut su Salmi 78:67

ועל זה מרמזין החלומות של יוסף הצדיק שחלם לו שהמלוכה שייכה אליו, מאחר שהוא מאיר יחוסא דישראל, ומבלעדו לא ניכר היחוס^צוונתבאר היטב בסוד ישרים עה"ת מכתי"ק פרשת וישב ד"ה והנה אנחנו: ענין החלומות שסיפר יוסף לאחיו הם רומזין להמחלוקת, שהיה בדעתם כי יוסף אמר להם שהוא העיקר, שמאחר שמדתו מדת היסוד, שנקרא כל, דאחיד בשמיא ובארעא, כי עיקר מדתו הוא הצמצום, שידע האדם שאין בכחו לפעול מאומה, וכאשר יצמצם כחו יראה שהוא רק צינור שעל ידו ירד שפע מהש"י לתוך כלל הבריאה בכל מיני גווני שפע, וכמו שנאמר ליעקב, אני אל שדי פרה ורבה, שכל מיני הולדות הם דרך מדת היסוד. כי כל הולדות הם ע"י צמצום וכו', וכן בשפע זרע האדם היורה כחץ הוא נקלט, וכל מה שיורד ביותר צמצום הוא מעורר יותר כח הצמיחה וכו'. ולכן אמר להם יוסף, שהוא יסוד כל כוללות גבולי אלכסון ושורש שבטי י"ק, וזאת מורה חלומותיו, והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסבינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי, וההשתחויה היינו שהוא עליון עליהם ומקיפם באורו וכדאיתא ברעיא מהימנא פנחס (רמב:). וראה עוד לקמן פרשה זו אות כא, כב, כג., וכמו שאנו רואין שכאשר נסתר יוסף הצדיק מבין השבטים פחדו ורגזו יעקב אבינו ע"ה ובניו שחסרו מה שלא יוכלו להשלים עוד. ולכאורה יפלא זאת, הלא הם היו כל הכלל ישראל בעולם, והיאך יעלה על הדעת שכלל ישראל יעשו חסרון כללי כזה. אכן כל זה הוא מפני שנסתר מהם יוסף הצדיק ולא ראו סדר יחוסיהן, לכן פחדו ורעדו פן עשו חסרון כללי, נמצא שהמלוכה מכל ישראל שייכה רק ליוסף. אמנם באמת הוא שבתחלת הישועה הוא יוסף הגדול, משכן שילה היה בחלקו של יוסף, אבל אחר שבירר יוסף את שבט יהודה, אזי הוא יהודה הגדול וגבר באחיו, ואז נאמר (תהילים ע״ח:ס״ז-ס״ט) וימאס באהל יוסף וגו' ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם. והוא כי בישראל גדול כח המתברר מהמברר אותו^צזלקמן פרשה זו אות יח בתחילתו. וכדאיתא בזוה"ק וישלח (דף קעד):

וזהו הטעם שבמשכן שילה שנבנה בחלקו של יוסף, שהיתה מנוחה לפי שעה כאדם העומד לפוש, שם היו אוכלין קדשים בכל הרואה^קנטכדאיתא בגמרא (זבחים קיב:): באו לשילה נאסרו הבמות וכו', והיא היתה מנוחה, קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים, קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה., היינו במקום שרואה מפורש רצון השי"ת זה הוא קדשים, אבל לא לכנוס בספיקות, וזה המקדש היה קודם בית עולמים. ותחיית המתים יהיה ע"י אליהו ז"ל שבא משבטו של יוסף. וכן משיח בן יוסף יבא קודם משיח בן דוד. וכן איתא בזוה"ק, שכל הישועות מתחילין מבניה של רחל ואח"כ הם מסטרא דיהודה, וכדאיתא בזוה"ק (וישלח קעד.) הטעם שמלכות ישראל בתחלה התחילו מזרעא דרחל, שאול היה מלך הראשון בישראל. אמנם כ"ז הוא בתחלת הישועה, מפני שכל האורות הם מרזא דיוסף הצדיק שמדתו הוא אור, ואף שבכל ישראל נמצא אור, כדאיתא בתקוני הזהר (תיקון כ"א ס:) דישראל אינון פתילה אורייתא משחא שכינתא שרגא, אכן שלפעמים נעלם מהם האור, לבר מיוסף הצדיק שמעולם לא נעלם ולא נתרחק ממנו אור המאיר לעיניו, והוא מאיר לכל ישראל. אמנם כ"ז הוא רק בתחלת הישועה שאז צריך בירורים וצמצוצים שהם מזרעה של רחל, וכדאיתא בזוה"ק (שם וישלח קעד.) שירותא דאתיא לאשתמודע בקשיו איהו וכו' ואז הוא יוסף יתיב ברישא, להאיר לעיני כל ישראל היכן גנוזים הטובות. אבל אחר שנראה אור אזי יהודה יתיב ברישא, כי עיקר הטובות כלולים רק בו^קסמבואר היטב לקמן פרשת ויגש אות כט ד"ה וזהו הענין, אות לא.. והחיים שנמצא ביוסף הצדיק הוא כמו החיות שנמצא באף, שבתמידות נמצא בה חיים אף בשעת שינה, כדאיתא בש"ס (ברכות סא.) אף ניעור, וממנה יתער האדם כולו^קסאעיין לקמן פרשת ויחי אות כג מה שביאר שם באריכות.. אבל אחר שניעור האדם אזי הוא החיים שבאף רק מעט נגד החיים שבגוף. וכן כאשר נראה אור ישועת השי"ת, אזי הוא החיים והטובה שביוסף רק מעט נגד החיים והטובות שנמצא בכל השבטים. ולזה נקרא יוסף הצדיק קטנן של שבטים. ולזה כאשר נראה אור יוסף הצדיק ונבנה משכן שילה בחלקו אזי נאמר (תהילים ע״ח:ס״ז-ס״ח) ויטוש משכן שילה וגו' ויבחר את שבט יהודה וגו', וישראל ויהודה היו רבים כחול הים ובנו בית עולמים, והיא היתה להם לנחלה וכדאיתא בש"ס (זבחים קיב:), ולזה היו אוכלים קדשים בירושלים לפנים מן החומה, היינו שהיה חומה סביב לה, וזה מרמז שאף אם אינו רואה מפורש רצון השי"ת, עכ"ז השי"ת מקיפם, וכן דוד המלך ע"ה מלך אחר מלך הראשון וכסאו כירח יכון עולם ועד^קסבלקמן פרשת ויגש אות ה ד"ה וכן דוד.: