Chasidut su Salmi 83:7

במסכת חגיגה (דף ה'.) רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכה, והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות (דברים לא כא), אמר עבד שרבו ממציא לו רעות רבות וצרות, תקנה יש לו, ועיין בקול בוכים מבעל רצפי אש שתמה למה לא בכה במקראות הקודמים (דברים לא יז) והסתרתי פני מהם ועזבתים והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות, ולא בכה, וכי מטי לקרא והיה כי תמצאנה בכה, עיין שם מ"ש. וגם אני אענה חלקי, וגם ליישב מה שתמה שם אין והיה אלא שמחה (ב"ר מ"ב ג'), ולשמחה מה זו עושה. והוספתי נופך דעל והיה לאכול לא קשה, דכבר תרצו רז"ל קושיא זו במה שקבלו, והוא (במסכת חגיגה דף ה' ע"א) כל שאינו בוהיה אינו מהם, עיין שם. ואם כן כל מי שבוהיה, יש לו שמחה שיש לו מופת שהוא מהם, והבן. אבל כאן קשה. והנ"ל על פי מ"ש בהפטורת פרשת תצא רני עקרה, והפסוקים (תהלים פג ז) אהלי אדום וכו'. על פי מ"ש בפסוק (ירמיה יז ה) ארור הגבר אשר יבטח באדם וכו', עיין שם. ועל פי מ"ש הגאון מו"ה יהונתן ז"ל בהפטורה (ישעיה מט יד-טו) ותאמר ציון עזבני ה' וגו'. על פי מה דאיתא במסכת ברכות (ז' ע"ב) מזמור לדוד בברחו וגו' (תהלים ג א), קינה לדוד מבעיא ליה, אמר רבי שמעון בן יוחאי למה הדבר דומה, לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו עצב, לאחר שפרעו שמח. אף כאן כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך (שמואל א' יב יא), היה עצב, אמר שמא עבד או ממזר דלא חייס עלי, כיון דחזי אבשלום הוא, שמח ואמר מזמור, דאמר סתם ברא חייס על אבא. והקשה מהרש"א בחדושי אגדות דמה שאמר כיון שאמר לו הנני מקים וגו', היה עצב אמר שמא עבד או ממזר, אינו ענין להמשל ומילתא אחריתא הוא, הוה ליה לומר דבר אחר, עיין שם. אבל הענין דיש יסורים הבאים בהסתרת פנים מפאת מערכת המזל, והם אינם בתורת עונש. ויש יסורים הבאים מאת ה' בהשגחה לכפרת עון. והמבחן לזה, יסורים הבאים על פי הטבע, הם יכולים שיהיו מפאת המזל ואינו מכפר, אבל יסורים שהם למעלה מהטבע, על כרחך הם בהשגחה כדי לכפר עון. וז"ש משל לאדם שיצא עליו שטר חוב, לאחר שפרע שמח, אף כאן שמח מכח שפרע החוב, כי היסורים פרעו העון, אלא שלא תאמר ומנא ידע שהם לכפרה אולי באים מפאת מזל, כי הלא יש יסורים מפאת מזל. לזה אמר כיון שאמר לו כו' סבר שמא עבד או ממזר דלא חייס, היה עצב כי זה מפאת הטבע, ויכול להיות מכח המזל ואינו מכפר. כיון דחזי אבשלום הוא, אמר סתם ברא חייס, וזה דלא חס, על כרחך אינו מכח הטבע והמזל, רק מכח השגחה לכפר עון, ואם כן פרע החוב, לכך שמח ואמר מזמור. וז"ש ותאמר ציון עזבני ה', כי חלילה הגלות רק מכח המזל והסתרת פנים, לזה אמר (ישעיה מט טו) התשכח אשה עולה וגו', ואם כן אינו מכח הטבע והמזל אלא בהשגחה, והבן. עד כאן דברי הגאון מהר"י ז"ל. ועל פי זה פירשתי הפסוק (איכה ד' יו"ד) ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היה לברות למו. כלומר מה שידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן שזה למעלה מהטבע, על כרחך הוא רק בהשגחה לכפר עון, על כן זה היה לברות ולנחמה למו, והבן. ועל פי זה יובן כי אם הצרות מאופן א', אין מופת שהוא מהשגחה, אולי הוא מהסתרת פנים ואין תקנה על ידי זה כלל, ומכח הטבע (הוא) ואינם לכפרת עון, מה שאין כן רעות רבות המצירות זו לזו שהמה מתנגדים כגון זיבורא ועקרבא (חגיגה ה' ע"א), מוכח דלאו ממקור אחד הם, דמה שממקור אחד אין הרפואות מתנגדות, אלא ודאי שיד ה' עשתה זאת בהשגחה. והיינו והיה, שזה הוא שמחה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, ועל זה רבי יוחנן בכה אם זה הוא השמחה בעוה"ר. וזה הוא שמפרש הקרא עבד שרבו ממציא לו דייקא, ולא בהסתרת פנים, ומהיכן נודע, מזה שהוא רבות וצרות, תקנה יש לו מזה כיון שהוא בהשגחה, ועל זה מפרש כגון זיבורא ועקרבא, והבן כי הוא נפלא בס"ד.

והנה דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, ואף אני אענה חלקי ליישב קושיא הנ"ל, משום דלא ילדה רני. וגם קושית ברוריא דהפסוק סותר את עצמו דאמר עקרה ועדיין לא ילדה, ואחר כך אמר כי רבים בני שוממה כו'. ועד השלישי אני בא ליישב מה דמסיים אמר ה', מי לא ידענו שכל הנביאות הם מאמר השי"ת. ומקודם שנבאר זה, נבאר קצת פסוקים שאמר דוד נעים זמירות ישראל (תהלים פג ז-יט) אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים כו', (תהלים פג י) עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון כו', (תהלים פג יב) שיתמו נדיבמו כעורב וכזאב כו', (תהלים פג יד) אלקי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח, (תהלים פג טו) כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים, (תהלים פג טז) כן תרדפם בסערך כו', (תהלים פג יט) וידעו כי אתה שמך ה' לבדך עליון על כל הארץ, עד כאן המשך הפסוקים (תהלים פ"ג). והנה צירף בכאן כמה אומות שיתענשו ביחד, ובכמה שפטים במים, ובחרב, וברוח, ובאש, הלא דבר הוא. ועוד שמסיים וידעו כי אתה שמך ה' אין לו ביאור, כי אתה ה' ראוי לומר. ועוד לבדך עליון על כל הארץ, לבדך מיותר. וכדי ליישב זה, אקדים לבאר מה דאיתא במפרשים שפרעה לא ידע שם ה', אבל שם אלהים הוי ידע, עיין באלשיך פרשת שמות על פסוק (שמות ה ב) ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו. וכדי להבין זה כיון שידע שיש אלקים, מה לי באיזה שם יכנהו, היה לו לשמוע לדבריו. וכדי להבין זה, נקדים שכתב הראב"ע בפרשת וארא (שמות ח ה-ו) שנאמר שם ויאמר משה התפאר עלי למתי אעתיר לך כו', ויאמר למחר. וז"ל: אמר רב שמואל בן חפני אין מנהג אדם לבקש רק שיסור המכה ממנו מיד, וחשב פרעה כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדעים על מצרים, ומשה היה יודע זה, וחשב פרעה כי עתה הגיע העת סור הצפרדעים, על כן נסהו ואמר למחר, עכ"ל הראב"ע. וביאור דבריו, כי פרעה לא האמין בהשגחת השי"ת, והיה חושב שהכל מתנהג על ידי מערכת השמים, וחישב כי משה איצטגונין גדול הוא ויודע מה שיארע על פי מערכת הכוכבים קודם היותו, כי בקי הוא בהילוכן ובסיבובן, על כן קודם בא הדבר בא ואמר שיבוא, ועושה עצמו כאילו הוא שליח השם, וכעת יודע שיסור, בא ואמר למתי, ובדאי חושב שאומר תיכף ומיד ויאמר שתפילתו עשה רושם, על כן אומר למחר, ואראה אם יתעכב עד למחר. ומשה הבין מחשבתו הרעה, לכך השיב לו כדברך, דהיינו שיתעכב עד למחר למען תדע כי אין כה' אלקינו והוא השופט כל הארץ ולא מערכת השמים, עד כאן ביאור דברי החכם ר' שמואל בן חפני שהביא הראב"ע ודברי פי חכם חן למעלה ושפתים ישק. היוצא מזה כי פרעה הרשע כפר בהשגחה. והנה טעות הכופרים בהשגחה מבואר בדברי המחקרים, שאומרים לרוב רוממותו אין משגיח בתחתונים ושפלים, ומסר הממשלה למערכת הכוכבים להתנהג העולם השפל על ידם. ועל פי זה שמעתי לפרש הפסוק (תהלים סו ג) ברוב עוזך יכחשו לך אויבך, דהיינו מרוב עוזו הם מכחשין בו ואומרים שאינו משגיח במעשיהם, ועפרא לפומיהו דהני רשיעי ימ"ש ישחקו עצמותיהם כו', הם כופרים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, ועיין מה שפירש האלשיך הקדוש בפסוק רם על כל גוים ה' כו' (בתהלים קיג ד) ותמצא נחת.

ועוד נ"ל במאמר (שמות ט יד) אני שולח את כל מגפותו וגו' בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ וגו' (שמות ט טז), ולמען ספר שמי וגו'. על פי דברי הרב שמואל בן חפני שמביא הראב"ע בפסוק (שמות ח ה) התפאר עלי ויאמר למחר. וז"ל: חשב פרעה כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדע על מצרים, ומשה היה יודע זה, וחשב פרעה כי עתה הגיע עת סור הצפרדעים, על כן נסהו והאריך ואמר למחר, עכ"ל. ועיין מ"ש על פי זה (בהפטורת תצא) וגו' לפרש מאמר דוד המלך ע"ה (תהלים פג ז-יט) אהלי אדום וישמעאלים וגו', (תהלים פג י) עשה להם כמדין וגו', (תהלים פג יט) וידעו כי אתה שמך ה' עליון על כל הארץ. והמתבאר שם כי יש לכל כוכב וכוכב מאורעות מיוחדות כשעומד במביט רע, אם כן אם פורעניות אחת בא לעולם, יוכלו אומות העולם לומר שאותו כוכב ששולט על זה הוא במביט רע, אבל כשכמה פורעניות באים כאחת, מסתמא יש בהם פורעניות ממזלות מתנגדים, ואי אפשר אם לא בהשגחה מאתו ית'. עוד נתבאר שם דשם הויה ב"ה שאותיותיו הם במספר המועט מכל האותיות, מורה על ענותנותו ית', ואם כן מורה על השגחתו ית' בעולם השפל, שלא כדעת האומרים כי עזב ה' את הארץ, שלרוב רוממותו אין כבודו להשגיח בשפלים, ולכך פרעה שלא האמין בהשגחה כמ"ש לעיל בשם הרב שמואל בן חפני, לכך אמר לא ידעתי את ה' (שמות ה ב), דשם הויה לא הוי ידע כמ"ש המפרשים, אף דשם אלקים הוי ידע דידע מציאת הבורא ב"ה, ועיין שם בארוכה. והנה ידוע כי כל מכה כללה כמה מכות כמבואר ממאמרם ז"ל, והנה היו כלולים מכל המערכת מלמטה ולמעלה, כמבואר בדברי רבי יהודה הלוי שהביא הראב"ע בסדר זה (שמות ט' פסוק א'), עיין שם. וז"ש הנה אני שולח את כל מגפותי דייקא, בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ, שאני משגיח לבדי אף בקרב הארץ השפלה, ולא מסרתי הממשלה ביד מערכת הכוכבים, והבן.