Chasidut su Salmi 89:30

והגיד לך ה' כי בית יעשה לך ה'. הענין בזה כי כאשר עלה בלב דוד לבנות הבית ואחר כן בא אליו נתן הנביא ואמר לו שהוא לא יבנה הבית, ואז היה פליאה בלב דוד מאחר שאין כעת רצון השי"ת שהוא יבנה הבית, אם כן מהיכן בא בלבו רצון לזה, לכן אמר לו השי"ת ע"י נתן הנביא והגיד לך ה' כי בית יעשה לך ה', היינו קביעות קדושה לעולמי עד שלא יפסיד קנין קדושה שלו לעולם, זה הבית יעשה לו השי"ת, כמו שכתיב (תהלים פ"ט,ל') ושמתי לעד זרעו וגו' אם יעזבו בניו תורתי וגו' וחסדי לא אפיר מעמו וגו' אחת נשבעתי בקדשי וגו' זרעו לעולם יהיה, היינו שלא יפר השי"ת חסדו רק יהיה קדושתו בקביעות, ומחמת שהשי"ת חפץ שכל קדושה יתקרא על שם האדם שהוא קנה זאת ע"י יגיע כפו, לכן שלח בלבו רצון לבנות הבית שרומז על הכנסת קדושת השי"ת בקביעות בעוה"ז, שמזה יזכה שבית יעשה לו ה', ולכן אח"כ אמר דוד המלך ע"ה כי אתה ה' צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת.

וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ אַחַר בִּרְכַּת הַמִּשְׁפָּט בִּרְכַּת הַמִּינִים שֶׁהִוא, וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִּקְוָה וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הָרְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם שֶׁאֵין הַמִּשְׁפָּט מוֹעִיל נֶגְדָּם כַּנַּ"ל שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם תִּקְוָה וְיֹאבְדוּ וְיֵעָקְרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ וְלֹא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל. וְאָז יִתְרוֹמֵם קַרְנָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים, כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּזְכּוּ לְרַחֵק אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁאֵין הַמִּשְׁפָּט מוֹעִיל לָהֶם. אֲזַי יִהְיֶה הַמִּשְׁפָּט עַל מְכוֹנוֹ וְאָז לֹא יוּכְלוּ הַגֵּרִים לְהַטּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֶת לֵב הַצַּדִּיקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה 'מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים', וְאָז כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְהַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת אָז יִהְיֶה נִבְנֶה הַהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ"ל. וְאָז יִהְיֶה צְמִיחַת קֶרֶן דָּוִד, שֶׁהִוא בְּחִינַת כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם (תְּהִלִּים פט) וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסְאוֹ וְיֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט. וּכְתִיב בֵּהּ, וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְכוּ' וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים. כִּי עִקַּר צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ הוּא עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ: