Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Chasidut su Salmi 89:49

מִ֤י גֶ֣בֶר יִֽ֭חְיֶה וְלֹ֣א יִרְאֶה־מָּ֑וֶת יְמַלֵּ֨ט נַפְשׁ֖וֹ מִיַּד־שְׁא֣וֹל סֶֽלָה׃

Quale uomo è colui che vive e non vedrà la morte, che libererà la sua anima dal potere della tomba? Selah

ערבי נחל

נקדים ענין א' אשר הוא עיקר ויסוד כל התורה חיוב מוטל על איש הישראלי בלי לשוכחו אף רגע כי הוא יסוד כל היסודות ותכלית הכל, וביארתי בזה מאמר דוד המלך ע"ה (תהילים פט, מט) מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה. וכתבנו במ"א בדרוש לפ' תצא דהכי קאמר ע"י שיזכור יום המיתה ניצול מיצר הרע ובזה ממלט נפשו מיד שאול, משא"כ האיש אשר בימי חיותו אינו רואה יום המיתה לפניו אי אפשר לו למלט נפשו משאול כי היצר הרע יתגבר עליו ע"ש, ונבאר כאן בדרך אחר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ערבי נחל

כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו כו'. נקדים מ"ש דוד המלך ע"ה (תהילים פט, מט) מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה. יש לדקדק באומרו מי גבר יחיה ולא יראה מות, הרי מצינו כמה שלא מתו כאליהו ורבי יהושע בן לוי ודומיהן. ותו מאי ולא יראה מות, היה לו לומר ולא ימות. ותו תימה איך אמר מי גבר כו' ימלט נפשו מיד שאול שעשה לנמנע היות יוכל אדם לינצל מגיהנם, ואדרבה כלל מסור בידינו כי הצדיקים ינצלו מגיהנם, והרי פסוק זה מרפה ח"ו ידי עובדי ה', כי יאמרו אך שוא עבוד ה' ח"ו ומה בצע לשמור משמרתו אחרי שאי אפשר להמלט מהגיהנם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ישמח משה

עוד יתבאר (דברים כט ט) אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם, התרגום מתרגם אתם קיימין יומא דין, וכן הוא ברש"י (ד"ה והוא) בשם המדרש אגדה (תנחומא נצבים סי' א'), התחיל משה לפייסן כו', והרי אתם קיימין לפניו. עוד שם ברש"י והקללות מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו, עיין שם. ועיין בשפתי חכמים בשם הגמרא בע"ז (דף ד'.) ובזבחים (דף נ"ג) שהיסורין ממרקין עוונות, ועל ידי כך הם חיים וקיימים לעולם, עיין שם דנצבים הוי לשון חיים וקיימים. והנה כבר אמרו חז"ל (ברכות דף י"ח:) דרשעים בחייהם קרוים מתים. ופירש ביד יוסף משום דכל אבר שבטל מתנועתו אשר נברא עליו, נקרא אבר מת. והנה הנפש של הרשע בטל, ופעולתו אשר נברא עליו. ועל פי זה פירש הפסוק (בראשית ב יז) כי ביום אכלך ממנו מות תמות. והפסוק (תהלים פט מט) מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה, עיין עוד בריש פרשת נצבים. ואני פירשתי הטעם דרשעים בחייהם קרוים מתים בשלשה אופנים. א', משום דגדר החי מרגיש. ב', משום דעתיד להיות, כבר היה במי שאינו נופל תחת הזמן. ג', דאינו חי אמיתי, רק הדבוק במקור החיות. ועל פי זה פרשתי הפסוק (ואתחנן (דברים) ד' ד') ואתם הדבקים בה' אלקיכם, אז חיים כולכם היום, כי הדביקות ב"ה הוא חיים אמיתי. והפסוק (תהלים כא ה) חיים שאל ממך כו', היינו ששאל וביקש חיות האמיתי הדביקות בה', וזה אמרו ממך דוקא להיות דבוק בך, אז ממילא נתת לו אורך ימים, היינו חיים עולם הזה, עולם ועד היינו חיי עולם הבא. ועל דרך זה פירשתי הסליחה ספרנו עת יקראו וכו', שאת חיים וחילוף לשוע ומך, לזה חן וחסד בעולמך, כי רובן לחיים כאשר הוא לעינים, אולם עיקר בקשתי ערוב עבדיך לטוב ללכת בדרך הטוב, וחי אחיך עמך דוקא, דבוק בך בחיים האמיתי. על כל פנים היוצא לנו מזה דאין חיים רק הדבוק בהשי"ת. והיינו אתם נצבים היום, ר"ל היום אתם חיים וקיימים, כי כולכם אתם לפני ה', והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ערבי נחל

Disponibile solo per i membri Premium

באר מים חיים

Disponibile solo per i membri Premium
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo