Chasidut su Salmi 96:7

במדרש (ילקו"ש רמז תרפ"ד) בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל, נתקנאו בהם העכו"ם, אמרו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל, סתם הקב"ה פיהם ואמר להם הביאו לי ספר היוחסין שלכם, שנאמר (תהלים צו ז) הבו לד' משפחות עמים כדרך שבני מביאין, שנאמר (במדבר א יח) ויתילדו על משפחותם לבית אבותם. ותמהו על אמרם (א), מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל, הלא הם לא רצו לקבל, כמו שנאמר (דברים לג ב) וזרח משעיר למו וגו' (עיין ע"ז ב' ע"ב). (ב) מה ענין ספר יוחסין לזה, וכי מה ענין יחוס לזה, הלא כבר נאמר (דברים כט י) מחוטב עציך עד שואב מימך, ועיין בספר שמע שלמה (פרשה זו), ובספר תוצאות חיים (פרשה זו), שכוונו לדבר אחד, דהיינו דברי הגמרא בע"א (דף ב' ע"ב) דיאמרו אומות העולם כלום כפית עלינו ההר כגיגית וכו', וישיב להם הקב"ה הראשונות ישמיענו, שבע מצות שקבלתם היכן הם. והיינו בשעשה שנתן הקב"ה תורה לישראל, שמעו האומות שהיה בכפיה, אמרו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל להכריחם על כך, מה שלא עשה כן לכל עם ולשון. והתשובה הביאו ספר יוחסין שלכם, היינו שאתם ממזרים פסולים ואין לכם יוחסין, לפי שאתם מגלי עריות, ואם כן שבע מצות שקבלתם לא קיימתם, והיינו הראשונות ישמיענו, עד כאן דבריהם. ומיהו על זה קשה דאמאי נקט דוקא גילוי עריות, הוה ליה למנקט עבודה זרה והשאר, ועיין עליהם שנדחקו בזה. ועוד קשה דלמה לו לומר הביאו ספר היוחסין, היה לו לומר מגלי עריות אתם.

ד וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים. כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרַחַת לְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, עִם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (תהילים צ״ו:ז׳): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.