Chasidut su Salmi 97:7

אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו אם אין בינינו זכות ואין בינינו צדיקים ובעלי צדקות, וגם אין לנו זכות אבות, כמו שכתוב (בפ' האזינו) לעת תמוט רגלם [ופרש"י] שתכלה זכות אבות ח"ו, הלא אתה אבינו, ואתה צדיק ובעל צדקה גדול עם כל ברואיך, כמו שאנו אומרים (דניאל ט') לך ה' הצדקה, עושה צדקות עם כל בשר ורוח, וכמו שכתוב (ישעיה מ"ג) כי אברהם לא ידענו כו' אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, עשה למען שמך, עשה למען כסא כבודך, עשה למען שכינתך, ואם השכינה וחיילותיה עומדים לפני כסא כבודך, וגם הסטרא אחרא וחיילותיהם, שהם החוחים והקוצים הסובבים השושנה העליונה, הלא וודאי הוא כבודך שתזכה בדין אנחנו ושכינת עוזך, ואל ישמחו שונאינו ככתוב (תהלים צ"ז) יבושו כל עובדי פסל וכו':

אתה הראת לדעת כי ד' הוא האלהים אין עוד מלבדו (דברים ד׳:ל״ה).
אמר כבוד אזמו"ר זללה"ה שזה היה חלקו של משרע"ה שאין עוד אפילו בחללא דעלמא. והוא, כי באמת מצד השי"ת כל הדברים שבעולם מלאים אור. אך מחמת זאת התלבשות שהציב השי"ת שאורו יתלבש בלבושים, מחמת זה נסתעף בעוה"ז לבוש כזה שאין אנו מכירין אורו ית'. ועוד זאת, שעוד נסתעף לבושים כאלה שנדמה שעוד הוא להיפך מרצונו ית'. וזה כוונת הזוה"ק (בחקותי קי"ג.) אף שמא דע"ז נמי שמא דאלהים אחרים איקרי. וזה היה חלקו של משרע"ה לקבוע בלב כל אחד מישראל, כי ד' הוא האלהים אין עוד. והיינו שישראל יחפש בכל מיני לבושים שבעוה"ז להכיר אור השי"ת הנגנז בו. ובאמת מצד השי"ת לעתיד נאמר (תהילים צ״ז:ז׳) יבושו כל עובדי פסל, ואיתא במדרש (תהלים מזמור ל"א) עתידה עבודה זרה שתטפח לפני עובדיה ויאמר למי עבדתם ולמי השחויתם. והיינו שלעתיד יכיר כל הבריאה, שלא היה שום לבוש בעוה"ז שלא יגיע כבוד לו ית'. שאפילו הלבוש הנדמה בעוה"ז שהוא להיפך מרצונו ית' ג"כ יגיע כבוד לאור רצונו ית'. אכן בעוה"ז הציב השי"ת שהאדם צריך להכיר בכל מיני לבושים שמקבל, איך נמצא בו אורו ית'. וזה היה חלקו של משרע"ה, שקבע זאת אצל כל ישראל שד' הוא האלהים אין עוד אפילו בחללא דעלמא:

כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ וכו' כי ההרים ימושו וגו' (ישעיהו נ״ד:ט׳). ענין מה שנקרא המבול מי נח, מבואר בזוה"ק (נח סז:) משום דלא בעא רחמין על עלמא ואתאבידו בג"כ אקרון מי המבול על שמו^רבמבואר לעיל פרשה זו אות לד.. ואמר הכתוב כאשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך. היינו כשם שהרויחה כלל הבריאה ע"י צער המבול שנשבעה שלא תוסיף עוד להתפשט כמקדם, ועי"ז נשבע השי"ת ג"כ לא אוסיף עוד לשחת^רגעיין לעיל פרשה זו אות לג ובהערה קכט שם.. כן בכל פרט נפש, כשנכשל באיזה התפשטות מרובה, שהולך עמו השי"ת ג"כ מדה במדה ומתנהג עמו בהתפשטות כחו הגדול למעלה מכח תפיסת שכלו ונענש, ושוב אחר שמתבונן האדם ועומד על הכשלון ומתחרט ומקבל עליו שלא להתפשט עוד, מרויח שהשי"ת מרוצה ועומד לעומתו ונשבע ג"כ לא תקום פעמים צרה. שכן מכל סבלנות שהאדם עובר בעוה"ז נקבע בו שבועה בלב שלא להתפשט עוד באותו חסרון. אבל לעתיד לבוא שאזי יהיה לב כל אדם מנוקה ומבורר שלא יחפוץ דבר אשר הוא לנגד רצונו יתברך, ואז תמלא כל הארץ דעה את ה', וזה שאמר הנביא (ישעיהו נ״ד:י׳) כי ההרים ימושו, היינו כחות עצומים וגוונים של קדושה שנקראו כשפים, שנראה בעוה"ז שיש בהם כח ושליטה להפוך דעתו ורצונו של מקום לטוב או לרע. וכמו שאמרו בש"ס (סנהדרין קה.) חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני, ולעתיד לא יהיה מקום לזה, שיהיה הכרה מפורשת כי אין עוד מלבדו^רדכמבואר בתפארת יוסף שמחת תורה ד"ה הראת [ב]: ובאמת מצד השי"ת לעתיד נאמר (תהילים צ״ז:ז׳) יבושו כל עובדי פסל, ואיתא במדרש (תהלים מזמור לא) עתידה עבודה זרה שתטפח לפני עובדיה ויאמר למי עבדתם ולמי השתחויתם. והיינו שלעתיד יכיר כל הבריאה, שלא היה שום לבוש בעוה"ז שלא יגיע כבוד לו ית'. שאפילו הלבוש הנדמה בעוה"ז שהוא להיפך מרצונו ית' ג"כ יגיע כבוד אתה לאור רצונו ית'.. והגבעות תמוטינה, היינו החמדות והתשוקות של אדם תמוטינה ממקומם, היינו שלא יהיו גוברים כל כך. אבל לא יסורו לגמרי, שלעתיד ג"כ ימצא חשק וצמאון לדבר מצוה, וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט, זה נאמר כלפי חורבן המבול, שהנה העולם נברא בחסד עליון כדכתיב (תהילים נח) כי אמרתי עולם חסד יבנה. ולפי שדור המבול קבלו תקיפות מזה החסד לומר שאין צריך לקבל עול מלכות שמים, לפי שחסד עליון שופע תמיד בלי אתערותא דלתתא כלל אף אחר בריאת העולם. ולכך הראה להם השי"ת שהחסד ההוא נתלבש במים ונעשה מבול ונמחו לגמרי^רהלעיל פרשה זו אות א ד"ה והנה דורות הראשונים.. אבל ישראל אינם רוצים לקבל מהחסד בתקיפות רק עם הארת פנים, שיבוא להם ביגיע כפים, על ידי שמקבלים עליהם עול מלכות שמים בכל יום, מבטיח להם השי"ת לעומת זה שהחסד לא ימוש מהם ולא ימוט לעולם. אך יומשך כל פעם ביותר לתוך דעתם להכיר בתפיסת שכלם שהם חסדים טובים: