Commento su Genesi 25:14

ודומה. בה"א בכל ספרים מדוייקים ואין לחוש להגהת מקרא גדולה וכ"כ א"ת וכ"כ הרמ"ה ה"א בסוף תיבותא ומלא וא"ו כתיב וכ"כ א"ת:

ומשמע ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה. פירש בספר אמרי נועם כל השומע חבירו מחרפו. ודומה. שאינו עונהו. ומשא. שסובל כל מה שאומר לו זוכה להחדד בתורה. ותימא יאמר טעמים. יטור נפיש. וזוכה לשמור הרבה מצות. וקדמה. שנתנו מימים קדמונים. עכ"ד. ואפשר לומר קצת בסגנון אחר כי הנה תכלית הענוה מדת הנשתוון שהמשבחו והמחרפו שוים אצלו. ופחות ממנה שמצטער אך מעביר ובזה פירש מהר"ח כהן ז"ל פסוק לא גבה לבי וגו' וכי תימא הרי ענין שמעי שאירע בעיניך וצוית לשלמה על זה ואיה איפה מדת הנשתוון לז"א אם לא שויתי שלא זכיתי למדת הנשתוון על כל פנים ודוממתי זכיתי לידום ולקבל חרפתי עכ"ד. וז"ש ומשמע ודומה השומע חירופיו. ודומה והוא דומם. גם שלא זכה למדת הנשתוון וזהו ומשא כיום משא במדב"ר. עם כל זה זוכה לתורה לחדד בדבר שהיה תימא והוא בחכמתו לתרוצי סוגיא עביד. וגם בזה מאריך ימים ומוסיפין לו משני נספה בל"א משפט דיהבי ליה לצורבא מרבנן דמעביר אמיליה. וכ"ה דר"ע אמר זכה משלימין לו כבר תירצו תוספות ביבמות דהשנים כבר היו בעולם ונעלם מהרי"ף בחגיגה) וז"ש יטור נפיש הקדוש ברוך הוא שומרו בעולם הזה יותר משניו ואל תתמה דזכה משלים דזהו משנים קדמוניות שכבר נגזרו וז"ש וקדמה. וק"ל: