Commento su Numeri 18:27

ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן AND THIS YOUR HEAVE OFFERING SHALL BE RECKONED UNTO YOU AS THOUGH IT WERE THE CORN OF THE THRESHING FLOOR — i.e. the heave-offering of your tithe is forbidden to laymen and to unclean priests, and such of these as eat it of set purpose incur the death penalty, or, if they have eaten it inadvertently, pay in addition to the capital sum a fifth, just as in the case of “T’rumah Gedolah” (the T’rumah set apart by the ordinary Israelite) which is termed the “firstling of the corn” from the threshing floor.

ונחשב לכם תרומתכם, to ensure that blessing will be present in your homes even though we are speaking about something which has been measured, something not ordinarily subject to blessings. Our sages had gone as far as saying that when someone prays for G’d’s blessing on things he had already counted, measured, or weighed, this is a futile prayer, i.e. he uttered the Lord’s name in vain. (Taanit 5) This תרומת מעשר, tithe of the tithe is exempt from such restrictions.

כדגן מן הגורן; forbidden , but not on pain of death, under the heading “no non-priest must eat t’rumah in Leviticus 22,15-16.

Like the major terumah-gift which is called the first portion. (Nachalas Yaakov) I do not know why Rashi ended by saying that the major terumah-gift is called the first portion? The answer is that it was because he wrote that the terumah of your tithe is prohibited to unauthorized persons and to the ritually unclean like the major terumah-gift to which it is compared. However, we have not yet learned that the major terumah-gift itself is prohibited to unauthorized persons and the ritually impure. Therefore, Rashi ends saying this, a reference to the beginning of this section (v. 12) where the Torah writes, “The best of the oil, and the best of the wine and grain, ראשיתם [their first portion].” There Rashi explains that “their first portion” refers to the major terumah-gift. The passage there concludes (v. 13) that “all those ritually pure… [may eat it]” which excludes the ritually impure, while “in your house” (ibid.) excludes unauthorized persons. Here the Torah writes, “The same as grain from the granary and fully ripened fruit from the cistern” which refers to the grain wine and oil that was mentioned above. Consequently Rashi ends by saying that it is called “the first portion.”

V. 27. ונחשב לכם וגו׳; vergl. נכריות נחשבנו לו (Bereschit 31, 15): eure תרומת מעשר wird von euch also gedacht, wie die Frucht, die man als תרומה גדולה von der Scheuer und der Kelter aushebt (Raschi, Gittin 31a und überall sonst, wo diese Stelle zitiert wird). דגן מן הגרן ist die תרומה גדולה und mit dieser wird תרומת מעשר gleichgestellt. Indem es nun nicht: והיתה לכם תרומתכם, sondern: ונחשב לכם תרומתכם heißt, so ist damit für beide תרומות der Gedanke, מחשבה, als Bereich ihrer Bestimmung und damit zugleich die Halacha gegeben, dass sowohl תרומה גדולה als ניטלת במחשבה :תרומת מעשר, schon durch den bloßen Gedanken ihren Charakter und ihre Bestimmung erhalten; ohne Wort und ohne Handlung, durch bloße gedachte Bestimmung eines Fruchtquantums zu תרומה oder תרומת מעשר erhält dasselbe diesen Charakter, ist bereits so gut als ausgeschieden und macht die übrige Fruchtmenge טבלfrei, נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר. Damit scheidet sich תרומה und תרומת מעשר wesentlich von מעשר und ist in dieser Beziehung nur noch קדשים gleich (Schmot 35, 5), für welche auch als eine Gelobungsweihe an Gott der bloße Gedanke genügt (Menachot 54b u. 55a. רשי ותוספו׳ daselbst, Schebuot 26a תוספו׳ ד׳׳ה משום).

וכמלאה מן היקב, “as though it were the corn from the threshing floor.” Both wine and oil are called מלאה, seeing that the container into which it is poured cannot be filled beyond the rim. (B’chor shor)

וכמלאה מן היקב AND AS THE FULNESS OF THE WINE PRESS — the heave offering of wine and oil which is taken out of the wine-press.

Wir haben ferner bereits zu V. 24 aus dem Ausdruck כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לד׳ תרומה erkannt, dass das vom לוי dem כהן zu gebende תרומת מעשר indirekt auf den מעשר-pflichtigen und spendenden ישראל zurückzuführen ist. In der Tat ist ja auch das vom ישראל ausgehobene מעשר sofort תרומת מעשר-haltiges טבול לתרומת מעשר ,טבל und wird nunmehr auch Gittin 31a an der hier gegebenen Gleichstellung mit תרומה גדולה gelehrt, dass יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר dass es dem ישראל frei steht, ebenso wie תרומה גדולה auch sofort תרומה מעשר für den כהן auszuscheiden (siehe zu V. 28).

מלאה is a term for “ripening”; it is the produce that becomes full.

Obgleich aber תרומת מעשר vollkommen der תרומה גדולה gleich אסורה לזרים und חייבים עליה מיתה וחומש, so unterscheiden sie sich doch in einigen Beziehungen: תרומה גדולה ,תרומה גדולה ניטלת באומד hat מן התורה kein fixiertes Maß und wird nach ungefährer Schätzung ausgesondert, und ferner אין תורמין אלא מן המוקף, es muss sowohl die Frucht, für welche, als die Frucht, welche als תרומה bestimmt wird, nahe neben einander vorliegen, תרומת מעשר jedoch ist nach genauer Messung, kann aber auch für entferntes, שלא מן המוקף, bestimmt werden (Beza 13b; Terumot 4, 6; Bikurim 2, 5; — siehe Gittin 30b תוספו׳ ד׳׳ה וכי).

יקב is the pit in front of the wine-press into which the wine runs. The expression יקב always denotes an excavation in the ground. Similar is (Zechariah 14:10) יקבי המלך, “the pits of the King”, that is, the ocean (cf. Rashi on that verse) — the cavity which the King of the Universe has excavated.

Aus dem Ausdruck תרומתכם, womit die dem תרומה-pflichtigen לוי zum Essen verbotene תרומה doch "sein" genannt wird, wird ferner (Peßachim 23 a) gelehrt, dass תרומה dem זר doch מותר בהנאה sei.