Commento su Numeri 31:28

והרמות מכס לה' מאת אנשי המלחמה היוצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם מן הבקר מן החמורים ומן הצאן. יובן בס"ד לרמוז מכ"ס גי' ק"ך רמז לק"ך צירופי אלהים שהם דין והחיצונים רוצים לינק מהם וצריכים תקון ומיתוק כדי לעשותם רחמים ולכלול אותם בקדושה ולא יהיה יניקה מהם לסט"א וזהו והרמות מכ"ס גי' ק"ך רמז לק"ך צירופי אלהים תרים אותם לה' שם הרחמים שיהיו רחמים גם הם ויכללו מהם יניקה לחיצוני' והנה ההתרוממות הזאת תהיה מאת אנשי המלחמה הם ישראל הלוחמים מלחמת ה' עם היצ"הר והקלופות כרי לתקן ולברר ניצוצי הקדושה וזהו היוצאים לצבא רמז לניצוצי הקדושה שמבררום ומוציאים אותם לצבא הם בחי' שם הוי"ה ב"ה ושם אד"ני שעם הכולל שלהם עולים גי' צב"א ועי"ז יהיה אז אחד נפש כלומר ה' גבורות שהם ה"פ אלהים שעולים כמספר נפ"ש כי ה"פ אלהים גי' ת"ל כמנין נפ"ש ימשך להם הארת האל"ף שהוא מספר אחד וזהו אחד נפ"ש והארה זו תהיה ע"י ה"א ראשונה שבשם שמספרה חמשה והיא בחי' המאות כי ידוע שארבע אותיות השם הם כנגד אחדים עשרות מאות אלפים וה"א ראשונה היא בחי' המאות ולז"א מחמש המאות ר"ל מבחי' ה"א ראשונה שהיא מספרה חמש והיא בחי' המאות ושוב זכר ד' מינים ואמר מן האדם מן הבקר מן החמורים ומן הצאן בזה רמז לכללות התחתונים שבהם תלוי התיקון והם ד' מינים וכמ"ש המגיד בהגדה כנגד ד' בנים דברה תורה אחר חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לישאל ולכן תפס ד' מינים אדם בקר חמורים צאן ותפס תחלה אדם שהוא רמז לת"ח שהוא המובחר ושם אדם יקרא על החשוב כנודע ששם זה הוא גדול שבשמות ועל דרך שאמרו אתם קרויים אדם ואין או"הע קרויים אדם:

והרמת מכס לה' גם המכס הזה מפני שהיה השלל הזה מנקמת ה' בארץ לא להם אבל בארץ סיחון ועוג לא נתנו לכהנים וללוים מהם כלום אבל הוזהרו מהם שנאמר (במדבר י״ח:כ׳) וחלק לא יהיה לך בתוכם אפילו בבזה:

והרמות מכס לה'. כתב הרמב"ן טעם המכס מפני שהשלל הזה מנקמת השם בארץ לא להם אבל בארץ סיחון ועוג לא נתנו לכהנים ללויים כלום אלא אדרבה הוזהרו מהם שנאמר וחלק לא יהיה לך בתוכם אפי' בביזה:

אחד נפש. כמו נפש אחד:

והרמת מכס לה׳. קודם נתינה לכהן. ירים מתחלה לה׳ מכס. וע׳ בסמוך:

מאת אנשי המלחמה, אחד נפש מחמש המאות לפי שטרחו במלחמה הקל עליהם אחד נפש מחמש מאות ונתתה לאלעזר הכהן.

והרמת מכס. הקדמא בתי"ו ברוב ספרי הדפוס ובכל כ"י:

והרמות עוד צוה להפריש תרומה א' מחמש מאות מחצי של תופשי המלחמה ואחד מחמשים מחצי של כל העדה, שכמו שהעדה שלחה למלחמה י"ב אלף שהוא אתד מחמשים משש מאות אלף, כן התרומה יהיה א' מחמשים, ומן חצי אנשי המלחמה יוקח עשירית מזה שהוא חלק א' מחמש מאות, וצוה שהמכס אחד מחמשים של העדה ינתן ללוים כי בזה זכו העדה במה שהיה נצוח המלחמה ע"י זכותם ותפלתם והיה להם בזה סיוע גדול מן הלוים, שהם שומרי משמרת משכן ה' ותפלתם עלתה השמים. והנה הלוים מוזהרים בלתי קחת חלק בבזה כמ"ש הרמב"ם (פי"ג מה' שמטה ויובל) והיה זה שלא בדרך חלק רק בענין תרומה, שע"כ היה אחד מחמשים, והלוים היו מחויבים ליתן מחלקם במעשרות אחד מעשרה תרומת מעשר וצוה ה' שזה יתנו ישראל בעדם דהיינו מחלק היוצאים בצבא ינתן חלק א' מחמש מאות שהוא חלק עשירית מתרומת הלוים, ולבל יטעו שזה תרומת מעשר ממש ושיוכלו לקבלו גם מן הלוים כדינו צוה שחלק החמש מאות יופרש תחלה ויותן לאלעזר ואח"ז יפרישו חלק החמשים של הלוים, וקבע תרומת אלעזר הכהן מחלק היוצאים בצבא, להעיר אזנם שלא בחרבם ירשו ארץ רק בכח הכ"ג ובזכותו ובכח פינחס בנו וכלי הקדש אשר בידו וברא מזכה אבא:

פס'. והרמות מכס לה'. ונתתם לאלעזר הכהן תרומת ה', מלמד שהכהנים אין זוכין אלא משלחן גבוה:

אחד נפש חדא נפשא (יא"ר וסביוניטה) וכן נכון, כי אין דרך התרגום להתדמות אל העברי בזרויות.