Commento su Ezechiele 22:1

ויהי דבר ה' אלי, אחר שנבא כי נ''נ עמד בראש שני הדרכים וה' גמר הדין שיפול הגורל על ירושלים לא על רבת בני עמון, הלא יפלא וכי בני עמון צדיקים נגד ישראל, לכן הודיע לו ה' חטאי ירושלים שעל ידם יצא הקצף עליהם, וגם באר לו בסוף הנבואה שאין ביניהם צדיקים שיגינו עליהם כי היו כולם לסיג:

ויהי דבר ה':

ומפני שהיה לאומר שיאמר אם היה שרבת בני עמון היתה חייבת מיתה והריגה כירושלם למה אם כן סבב השם שילך חרב נבוכד נצר ראשונה על ירושלם לכן באתהו הנבואה הנמשכת לזאת (ב) ואתה בן אדם התשפוט התשפוט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה רוצה לומר אם אתה רוצה לשפוט את ירושלם על פי מעשיה באר והגד לה את כל תועבותיה, ולא זכר בפרשה הזאת ענין העבודה זרה שהיו עובדים לפי שכבר הוכיחם עליה בנבואות שעברו, אבל הוכיחם בשאר העונות שהיו ביניהם והתחיל בגדול שבהם שהוא שפיכות דמים ועליו אמר (ג) עיר שופכת דם בתוכה לבא עתה רוצה לומר זאת העיר שבעבור שהיו שופכים דם בתוכה זה סבבה לבוא עתה, ומלבד שפיכות דם עוד עשו גלולים לטמאה, (ד) בדמך אשר שפכת אשמת שהיא האשמה הגדולה שפיכות דמים, ובגלולך שהם שאר העונות אשר עשית טמאת, ומפני זה כולו ותקריבי ימיך רוצה לומר את הקרבת את ימיך לשיכלו ותבא לחרבן וגלות, ותבוא עד סוף שנותיך שהוא כפל הענין במלות שונות ומפני זה נתתיך חרפה בגוים שהם מחרפין אותך על עזבך תורת אלקיך והם לא עזבו תורת אלקיהם, וכן נתתיך קלסה בכל הארצות שהוא לשון לעג כמו והוא במלכים יתקלס ורוזנים משחק לו (חבקוק א, י), (ה) כי הנה בכל הארצות הקרובות והרחוקות ממך יתקלסו בך האומות ותהיה בפיהם טומאת השם רבת המהומה רוצה לומר שיהיה שמך ביניהם מעם טמא ומגואל ושלכן תהיה בקרבך מהומה רבה, (ו) כי הנה נשיאי ישראל איש לזרועו רוצה לומר כפי יכולתו וגבורתו היו בך למען שפוך דם כי לא היתה גבורתם כי אם בשפיכות דמים, (ז) ואף על פי שהתורה צותה איש אמו ואביו תיראו הנה הם לא עשו כן כי אב ואם הקלו בכבודם בתוך ירושלם לגר עשו בעושק רוצה לומר כל מה שהיו עושים עם הגר היה בעושק ובגזל יתום ואלמנה הונו בך שההונאה היא עון פלילי כל שכן ליתום ולאלמנה (ח) ואמנם במצות שבין אדם למקום קדשי בזית ואת שבתותי חללת (ט) ומלבד זה אנשי רכיל היו בך למען שפוך דם רוצה לומר אם היו אנשים שלא היו שופכי דמים היו למעט רכילים בין אדם לחברו למען יבאו לשפוך דם, ואמנם בענין הע"ז אל ההרים אכלו בך וכמו שנאמר למעלה באיסור הע"ז אל ההרים לא אכל, ואמנם בענין הניאוף זמה עשו בתוכך מכל העריות.