Commento su Ezechiele 30:1

ויהי דבר ה' (כפי הנראה נבואה זו והיא השלמת הנבואה שהיתה בשנה העשירית שאז נבא לו כל חורבנות של מצרים והסמיך וכתב הנבואה של שנת הכ''ז להודיע סוף מפלתם, וחזר וסדר יתר הנבואה שדבר בעשירית דהא אח''כ סדר הנבואות שבשנת י''א וי''ב) חזר וסדר איכות מפלתם בפרטות יותר ובסגנון אחר, כי נבואה הנשנית והנשלשת מחוייבת לבא בהכרח:

ויהי:

ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם הנבא ואמרת כה אמר ה' אלקים הלילו הה ליום וגומר עד ויהי באחת עשרה שנה וגומר בן אדם את זרוע פרעה. כבר ביארתי למעלה שדרך הנבואות כן הוא שפעמים תבוא הנבואה לנביא על ענין אחד קרוב לבוא ומיד יודיעהו ענין אחר ממינו שהוא לזמן רחוק או לאחרית הימים, וכמו שפירשתי בענין צור שלא לבד ניבא יחזקאל החרבן העתיד לבא עליה בקרוב אבל גם ניבא על חורבן אחר שהיה עתיד לבא עליה אחרי ימים רבים, כן היה הענין במצרים כי הנה הנביא יחזקאל ניבא בפרשיות האלה שפירשתי על חרבן מצרים הקרוב לאותו זמן ומיד באה לו נבואה אחרת ממה שעתיד שתחרב מצרים חרבן אחר יותר מופלג ממה שעשה נבוכדנצר ויהיה זה באחרית הימים, ועל זה באה הפרשה הזאת (ב) בן אדם הנבא ואמרת כה אמר ה' אלקים הלילו הה ליום רוצה לומר החרבן הזה שנבאתי על מצרים בימי נבוכדנצר כאפס ותוהו תחשב לו בערך אל חרבן אחר שיהיה למצרים אחר כך ביום השם הגדול והנורא שהוא יום קבוץ הגליות וכאילו אמר אל תיילילו על החרבן הזה אבל הלילו על אשר יהיה ביום השם (ג) שהוא יהיה יום ענן ועת גוים רוצה לומר עת שיפלו בו גוים רבים, (ד) ואז תבוא חרב גדול במצרים וממנו תהיה חלחלה בכוש בשמעם חללי מצרים, (ה) ולכן זכר בחרבן הזה כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית שעם המצריים בחרב יפלו, והאומות ההמה רובם לא זכרם ירמיהו בפרשת כוס יין החמה כי לא היו אלה בכלל הארצות שהחריב נבוכד נצר אבל הם עתידים ליחרב לעתיד לבוא כמו שיתבאר, (ו) ועל זה אמר גם כן כה אמר ה' ונפלו סומכי מצרים רוצה לומר שהאומות אשר יבואו לסמוך את מצרים ולעוזרו יפלו גם כן מהם חללים הרבה באופן שתרד גאות עוזה של מצרים ממגדל סונה שהוא קצה א' ממצרים ולא זכר הקצה האחר לפי שנסמך על מ"ש ועד גבול כוש, (ז) ויהיו ארצות מצרים נשמות ונחרבות בתוך הערים הנחרבות שבעולם, (ח) וידעו שמאת ה' היתה זאת בתתו אש שריפה וכליון במצרים ונשברו כל עוזריה רוצה לומר שכל הבאים לעזור אותה יפלו מהם חללים רבים, (ט) וביום ההוא שתהיה החרבן המופלג הזה במצרים יצאו מלאכים בציים שהם הספינות הקטנות כמ"ש וצים מיד כתים (במדבר כד, כד), ואותם המלאכים ילכו להחריד את כוש בהיותו יושב לבטח ותהיה בהם חרדה בשמעם מהפכת מצרים ורעתה והיתה חלחלה בהם רוצה לומר בכושיים ביום מצרים כי יפחדו מאד בשמעם כליון מצרים והריגתה פן עליהם תבא החרב ההוא גם כן.