Commento su Ezechiele 44:17
וְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶֽל־שַׁעֲרֵי֙ הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֤ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָֽׁרְתָ֗ם בְּשַׁעֲרֵ֛י הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה׃
E sarà che quando entreranno alle porte della corte interna, saranno vestiti con indumenti di lino; e nessuna lana verrà su di loro, mentre ministrano nelle porte della corte interna e all'interno.
אהבת יהונתן
והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר. פי' לפי שפשתים נקרא שש וגם נקרא בד שהוא בגימטריא שש. והיינו לפי שהפשתים יניקתו ממש כוכבי לכת זולת מאדים אבל צמר יניקתו ממאדים וזהו תכלת שצבוע בדם חלזון מורה על מאדים. ולכך אין עושין למת תכריכים כי אם מפשתים לפי שצמר הוא ממאדים ומאדים הוא דין והשם יצילנו מדין וגם שעטנז ר"ת שטן עוז דהיינו צמר ופשתים יחדיו שהוא דין ורחמים ולכך אסור. לבד בבהמ"ק שהיה צריך ליתן חלק לעזאזל היו הכהנים צריכים ללכת בבגדי שעטנז. ולכך הרג קין להבל לפי שקין הביא מפרי האדמה ופי' רש"י זרע פשתן שהוא היה כהן באותו פעם והבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן שהוא צמר שיניקתו מן מאדים. ולכך כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שהכהן צריך להיות כולו חסד וז"ש ולא יעלה עליהם צמר דלע"ל לא יצטרך ליתן חלק לעזאזל ולא ילבשו רק בגדי פשתים. פארי פשתים ומכנסי פשתים וכו' להורות שצריכין להיות כולו חסד מלמעלה למטה. לא יחגרו ביזע פי' כנגד אציליהם שהוא כנגד הלב שהוא מבין וק"ל. ובצאתם אל החצר יפשטו את בגדיהם והניחו אותם בלשכת הקודש ולא יקדשו את העם בבגדיהם. לא יקדשו פי' לשון הבדל וריחוק. לפי שהבגדים המה טהורים ובאם ילכו בגדיהם לחוץ שמא יתז צנורא מעם הארץ על הבגדים ויטמאו ואם ירחקו מן העם מחזי כיוהרא ולכך יפשטו את בגדיהם וק"ל. וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם. ידוע דהנזיר אסור לגלח שערו ולשתות יין ויובן עפ"י מאמר המדרש דשאל מין א' את ר' למה אתם מגלחים שער ראשכם ולא שער זקניכם א"ל זה גדל בשטות וזה גדל בחכמה ותמוה ונראה דאי' בספרי תכונה דמה שהתינוק הוא שוטה הוא מחמת רוב לחלוחית שבו מד' יסודות שבאדם וכשהאש גובר הוא חכם אבל חמדן בטבע וכשהמים גובר הוא סכל וזהו לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה דאז המים גוברין. וכל מה שהוא גדול המים יוצאים ונשאר אש. וידוע דכל השערות הם באין מלחלוחית וכל מה שמגלחין אותן אזי הם גדלים ביותר והמים יוצא ממנו. ואי' הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין שהיין מרבה החימוד והתאוה ולכך הזהירה התורה שלא ישתה יין שלא יתאוה. וגם שנא' יגלח שערו שלא יצא יסוד מים ממנו וישאר אש ויהיה יותר בעל תאוה וזהו טעם הנזיר הנ"ל. והאדם בהיותו נער אז יש בו לחלוחית והוא סכל וכל מה שגדל יצא הלחלוחית ממנו והוא חכם. וז"ש זה גדל בשטות וזה גדל בחכמה וא"ש. ומטעם זה אמר כאן ראשם לא יגלחו כל עיקר כדי שלא יצא מהם יסוד מים וישאר יסוד אש ויהיו בעלי תאוה וחימוד. וגם פרע לא ישלחו שלא ישאר בהם הלחלוחית כולו ויהיה סכלים רק כסום יכסמו את ראשיהם וא"ש וק"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
אל שערי החצר הפנימית. לפני ולפנים בי"ה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
והיה וכו׳. ר״ל ביוה״כ כשיבואו הכהנים הגדולים אל שערי חצר הפנימי והוא ההיכל ולעומת קה״ק נקרא חצר (לפי שהיה בהיכל שער גדול ושני פשפשין מזה ומזה כמ״ש למעלה לכן אמר שערי):
Ask RabbiBookmarkShareCopy