Commento su Ezechiele 45:18

בראשון באחד לחדש וכו'. במנחות דף מ"ה אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה רב אשי אמר מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה תניא נמי הכי ר' יהודה אומר אליהו עתיד לדורשה א"ל ר' יוסי מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה. ונראה דהמילואים אלו של יחזקאל הם לעתיד לבא אך מסורת היתה בידם דבימי עזרא הקריבו ומשו"ה נקטי לה וכונתם דכן יהי' בבית ג' לעתיד שיהיו מילואים אלו דכתיבי ביחזקאל שהרי הבנין ואביזריה של יחזקאל על הבית ג' שיבנה ב"ב הם וגם מילואים הללו על הבית ג' וכ"כ הרמב"ם פ"ב דמעשה קרבנות וכ"כ רש"י בפירוש נביאים סימן מ"ג בסופו דבתחלה הביא דברי רבותינו דמילואים הקריבו בימי עזרא ושוב כתב תקריב שעיר עזים זה לא היה במשכן ומילואים של לעת"ל כך הם ע"פ הדיבור עכ"ל עין רואה דהביא דברי רז"ל דמלואים הקריבו בימי עזרא ואח"כ כתב דמלואים של יחזקאל לעת"ל הם. א"כ מוכרח דמ"ש רז"ל הקריבו בימי עזרא היינו דמסורת היה להם דבימי עזרא הקריבו וכונתם דכך יהיה לעת"ל. וכפי האמור על כרחינו לידחק בדברי רש"י בש"ס שכתב דיחזקאל הנביא נתנבא על בית שני דכונתו דגם על בית שני נתנבא שיעשו מלואים בזמן זה. אכן עיקר הכתוב למילואים של בית שלישי לעת"ל דבימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה אך לעת"ל יהי' שינוי ותוספת כמ"ש רש"י בפי' נביאים ובאמת שהוא דוחק גדול בדברי רש"י בש"ס להסכימם עם מ"ש בפי' נביאים. שוב ראיתי מ"ש רש"י בפירוש נביאים שם סימן מ"ג לעיל ע"פ וישמרו את כל צורתו וז"ל ראויה היתה ביאה שניה של עזרא כביאה ראשונה של יהושע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה וגאולת עולם אלא שגרם החטא לא היתה תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן וי"א בבבל נכשלו בנכריות עכ"ל ומזה למדנו שנבואות יחזקאל היו על בית שני שאם היינו זוכים היתה גאולתנו שלימה והיה נבנה הבית בצורות אלו. ולפי שחטאנו נשאר בנין יחזקאל לבית ג' וסובר רש"י דהגם דלא בנו הבית שני כבנין יחזקאל מ"מ הקרבנות הקריבו כמו שנתנבא יחזקאל על בית שני אם היו זוכים והיינו דכתב רש"י דיחזקאל נתנבא על בית שני במנחות. אך דעת הרמב"ם דבבית שני לא היו קרבנות אלו של יחזקאל כי אלו הם אשר נתנבא להקריב בימי המשיח. ומה שהקריבו בימי עזרא הבאים מהשבי מילואים היו כאשר כתב כל זה הרמב"ם שם בפירוש. אמנם על פי מה שכתבנו אפשר להסכים דברי רש"י בש"ס ובפירוש יחזקאל אהדדי. ועיין מ"ש הרב לחם משנה שם על דברי הרמב"ם:

בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים. הנה אי' פלוגתא חד אמר בתשרי נברא העולם וחד אמר בניסן נברא העולם. ואמ"ו זצ"ל דאלי ואלו דברי אלהים חיים דהקב"ה הי' בורא עולמות ומחריבן והחזירן לתוהו ובוהו וא"כ עולם בוהו נברא בתשרי ועולם עומד נברא בניסן ולכך מלכי או"ה מתשרי מנין לעולם הבוהו ואנו מה שעושין ר"ה בתשרי הכל נמי לעולם הבוהו. אבל לע"ל יהי' ר"ה בניסן לעולם העומד ולכן בראשון בא' לחודש תקח פר בן בקר דהוא קרבן כ"ה שהי' בניסן. וחטאת את המקדש הכל הוא לתקן חטא אדם הראשון שנטרד מג"ע. וג"ע היא כנגד המקדש כידוע לי"ח ולכן וחטאת את המקדש. ולכן תקח פר בן בקר תמים דאי' פר שהקריב אדם הראשון קרנותיו קודמין לפרסותיו דהיה הכל בשלימות בתחלה בריאותו ולכן תקח פר בן בקר תמים שיהיה ג"כ בתמימות כמו הפר שהקריב אדה"ר והכל הוא לתקן כנ"ל וק"ל. בדרך אחר נראה לומר דהנה בגאולת מצרים:אמר שירה חדשה בלשון נקבה ועל גאולה העתידה נאמר שיר חדש בלשון זכר. לפי דגאולת מצרים היתה בזכות אמהות וכמ"ד בגמ' בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ולכן הוזכר בגאולתן לשון נקבה. משא"כ לעתיד תהיה הגאולה בזכות אבות ולכן נאמר בגאולה העתידה לשון זכר. וזהו נמי הטעם שהביאו ישראל במדבר פרת חטאת היינו פרה אדומה לכפר עליהם ולכן לא היתה ראויה לבוא אל המקדש רק נשרפת מחוץ למחנה. משא"כ לעתיד יביאו פר בן בקר זכר ושפיר ראוי הוא להביאו למקדש וז"ש פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש וא"ש:

כה אמר אד'. אלהים בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים. הוא פר המלואים האמור בראש הענין ולימד כאן שיהיו המלואים בא' בניסן: