Commento su Ezechiele 6:1

ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם שים פניך אל הרי ישראל וכולי עד עשה הרתוק: אחרי שניבא בספור הקודם זכרון מה שיבא מן העונשים על בני יהודה ועל עיר ירושלם באתהו הנבואה (ב) על הרי ישראל והם ההרים אשר סביבות ירושלם כמ"ש ירושלם הרים סביב לה (תהלים קכה, ב), (ג) והיה זה לפי שבני יהודה היו עובדים עבודה זרה על ההרים הרמים ועל הגבעות הנשאות וכן תחת כל עץ רענן שהיה באפיקים ובגאיות, לכן ניבא עליהם שהבמות והמזבחות והחמנים הבנויים עליהם יאבדו וישתברו ויענשו ג"כ העובדים אותם שמה והוא אומרו כה אמר ה' אלקים להרים ולגבעות וגומר הנני אני מביא עליכם חרב ולשון הנני מורה על המהירות ואני מורה שתהיה גזירה מלפניו יתברך ולא מפאת המערכה כי הוא יביא עליהם חרב האויבים באופן שיאבדו הבמות שהיו נעשות עליהם (ד) וישומו המזבחות אשר שם, והרד"ק כתב שאמר כאן חרב על הפטיש כי בו יהרסו המזבחות והבמות מלשון כי חרבך הנפת עליה, ואין צורך כי לא אמר שהחרב יתוץ הבמות ויהרוס המזבחות אבל שיבא חרב האויבים על ירושלם באופן שהיהודים יסגרו בתוך העיר ולא יצאו משם לעבוד עבודתם בהרים ובגאיות כמנהגם, ובזה הדרך יאבדו הבמות וישומו המזבחות בהיותם מבלי אדם עובד בהן, גם שהאויבי' שבאים על הארץ ישברו אותם ויהרסום, ואמר ונשברו חמניכם על הצלמים שהיו שמה כצורת החמה שהיו עובדים לשמש, ולפי שהעובדים מהם שיעלו שמה ומהם היו עומדים שם בעבודתם לכן כנגד העובדים שהיו תמידים שם אמר שימצאום האויבים ויהרגום ולזה אמר והפלתי חלליכם לפני גלוליכם.

ואמנם כנגד בני ישראל שהיו הולכין לעבוד שמה וחוזרים לבתיהן אמר (ה) ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם כי יהרגום בעלותם שמה ויהיו מפוזרים עצמותיהם סביבות מזבחותיהם, ועם היות שהיה הנביא מדבר כנגד הרי ישראל אמר וזריתי את עצמותיכם כנגד ישראל כי לפי שהם היו עיקר הייעוד דיבר כנגדם והוא אומרו (ו) בכל מושבותיכם רוצה לומר לא לבד בהרי ישראל ובגבעות ייעדתי החרבן והשממה כי גם הערים תחרבנה והבמות אשר בהם תשמנה רוצה לומר תהיו שוממות, ואומרו למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכ' אין ענין למען מענין התכלית והסבה אבל הוא כמו למען ינוח שורך וחמורך (שמות כג, יב) שענינו באופן שינוח וכן הוא בכאן למען יחרבו רוצה לומר באופן שיהיו חרבות ושוממות מזבחותיכם ונשברו ויחדלו מביניהם כל גלוליהם וחמניהם שהיו עובדים בצורת השמש וימחו המעשים ההם, (ז) ויפלו חללים העושים אותם (ח) אבל לא תחשבו שכולכם תמותו על ידי חרב כי הנה על כל פנים יהיה לכם נותרים ופליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות רוצה לומר בגלות אשר תלכו שמה, (ט) וזכרו פליטיכם רוצה לומר אז בהיותם בגלות יזכרו הפלטים מכם בהיותם בקרב הגוים אשר נשבו שם, ומה שיזכרו הוא מה שאמר אשר נשברתי לבם הזונה, ויש מפרשים נשברתי כמו שברתי, וה"ר דוד קמחי פירש נשברתי מהנפעל כפשוטו ופירש את לבם מלבם כמו כצאתי את העיר (שם ט, כט) שהוא מן העיר, וכן פירשו ואת עיניהם הזונות מעיניהם הזונות, ופי' אל הרעות אשר עשו על הרעות כמו אל ההרים לא אכל (לקמן יח, ו). ונראה לי לפרש נשברתי שהוא גם כן מהנפעל אבל את לבם הוא כמו עם לבם וכמוהו הבאים מצרימה את יעקב (שמות א, א) ר"ל עם יעקב, יאמר ה' יזכרו פליטיכם אשר נשברתי קדרתי ונעצבתי עם לבם הזונה שסר מעלי ועם עיניהם בעבור שהיו זונות אחרי גלוליהם ולבם ועיניהם נקוטו בפניהם, ואין הרצון בו נכרתו כדברי המפרשים אבל נקוטו הוא מלשון מעט כמו כמעט קט, וענינו שאותם העובדים את הגלולים נקוטו ונתמעטו בפניהם שלא הועילו להם עבודתם הזרה אבל בהפך שנתמעטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבותיהם הנה כ"ז יזכרו הפלטים בגלות, (ו) וידעו כי אני ה' ושלא לחינם דברתי לעשות להם הרעה הזאת כי אם מפני רוע מעלליהם.