Commento su Ezechiele א:8

וידי אדם מתחת כנפיה'. כתרגומו למחתי בהון גומרין דאשא וגו' וכן אנו מוצאים בספר זה וישלח הכרוב את ידו אל האש אשר בינות לכרובים וישא ויתן אל מפני לבוש הבדים וכן אחריו ויראו לכרובים תבנית יד אדם וגו' (לקמן י') ידי אדם חותות את האש ונותנות לכרוב והכרוב לשליח כדי שיצטננו הגחלים מיד אל יד להקל הפורעניות מעל ישראל:

וידי אדם מתחת כנפיהם, באשר אמר שרגליהם הם כרגלי חיות שהכף עגול לא כרגלי אדם, אמר שידיהם אינם כחיות רק כידי אדם, וגם שנדמו לאדם שלו שתי ידים ושתי רגלים ולא כחיה אשר לה ארבע רגלים ואין לה ידים, והידים היו תחת כנפיהם, עד שלא יתגלו הידים רק בעת שיגביהו כנפיהם למעלה ובעת שהכנפים שוכבות על הגוף הידים מכוסות, והמליצה בזה, שבעת ילכו ברגליהם ולא יעופו, שזה מורה שינהיגו המערכת לפי סדרה הטבעי לפי הסבות הקבועות, אז הידים מכוסות ולא נראה למו ידי אדם רק רגלי חיה, כי אז פעולותיהם מוכרחות כפעולות החיות שאין להם בחירה לשנות פעולתם, אבל בעת יגביהו כנפיהם לעוף, דהיינו בעת ישנו את המערכת (כנ''ל פסוק הקודם), שאז ינהיגו כפי רצון ה' וצוויו הבחיריית, אז פעולותיהם פעולת אדם הבוחר ובלתי מוכרח במעשיו, וזה יהיה בעת יעשו ישראל תשובה שאז תשונה המערכת ואז יתראו ידי אדם, ואמרו חז''ל ידי אדם מתחת כנפיהם לקבל בעלי תשובה, על ארבעת רבעיהם, שכמו שהכנפים המעופפים היו קבועים בכל ארבעה צדדי החיה אצל כל פנים שבצד ההוא לעוף בהם לכל צד, כן היו הידים קבועים בכל ארבעה צדדים, והמליצה שבכל צד שנשאו כנף להתנשא על סדרי המערכה בין לחסד בין לדין בין לרחמים היו פעולותיהם בבחירה ורצון, בלתי מוכרחים לפי המערכה רק לפי רצון ה' וחפצו לפעול במדה ההיא, ועז''א ופניהם וכנפיהם לארבעתם שהכנפים היו עם פניהם, שלכל פנים היו כנפים בפ''ע, (לבל נטעה שמה שאמר וארבע כנפים לאחת להם היינו לכל חיה, מפרש שכן היה לכל פנים), וממילא כמספר הכנפים היו הידים וזה כדעת הרד''ק שהיו שתי ידים לכל כנף, ודעת הרמב''ם שהיו רק שתי ידים לכל חיה כמו שלא היה לה רק שתי רגלים, ופי' וידי אדם תחת כנפיהם למטה ממקום שהכנפים קבועים אצל הפנים היו קבועים שתי ידים בגוף החיה, ושתי ידים אלה היו על ארבעת רבעיהם, היינו לכל ארבעה הפנים יחד היה להם רק שתי ידים, כי במקום דיבוק הידים ומשם למטה היו גוף אחד, ורק למעלה מהידים היו פרודות לארבעה ראשים, ולדעה זו מה שכתוב ופניהם וכנפיהם לארבעתם ר''ל שנגד זה למעלה מהידים היו ד' פנים עם כנפיהם לכל פנים ופנים:

וידי אדם. ידים כידי אדם היה להם מתחת כנפיהם כן היה בכל ארבעת צדדיהם:

רבעיהם. ת״י סטריהון והוא מלשון רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים יש:

וידו אדם. וידי קרי. ובסוף פרק ערבי פסחים דרשו ידו כתיב זה ידו של הקב"ה שהיא פרושה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין ועיין עקידה שער ס"ג וק"ג:

וידו אדם. כתוב בוי"ו וקרי ביו"ד והכתוב רוצה לומר וידו אדם כאילו אמר וידיו ידי אדם כמו עיניך יונים ר"ל כעיני יונים:

ואמנם הידים כתב הרב שהיו שתים בלבד ושהם משל להתהוו' המתהוה ולשמירתו הזמן הקצוב כפי טבעו. ועתה לכו נא ונוכחה עם הרב אם דעותיו הם ישרים כפי הכתובים, ואין ספק בענין הפנים שהם יורו ויאמרו על עצמות הדבר ומציאותו, וכן זכרו הרב עצמו בפרק שלשים וששה חלק ראשון בשתוף פנים והביא מזה לא תוכל לראות את פני ופני לא יראו, ואיך אם כן יפרש הרב ארבעת הפנים על היסודות והמורכבים, גם כי אם היה הדבר כן במשל הפנים לא היה הכתוב בכל מקום מקדים הפנים לכנפים שהם לדעתו כדוריות הגלגל נפשו ושכלו וחשוקו כמ"ש וארבעה פנים לאחת וארבעה כנפים, ואמר ופניהם וכנפיהם לפי שפני הדבר בעצמותו קודם לפעולותיו ומעשהו אבל הדברים הנמשכין אין ראוי שיוקדמו לזכרון עצמות הדבר ומציאותו.

על ארבעת רבעיהם. לארבעה רוחות העולם שהרי יש להם פנים וכנפים לכל רוח:

ופניהם. הפנים והכנפים שהיה להן היו שוים לארבעת החיות זה כזה:

ואמנם בכנפים הנה הרב אומר בפרק ששי חלק שלישי שהשגת ישעיהו והשגת יחזקאל שתיהן היו אחת ושכל מה שראה יחזקאל ראה ישעיהו כדברי חז"ל אלא שהאחד היה כבן כרך והאחר כבן כפר, והנה ישעיהו ראה לשרפים שש כנפים האם נאמר שיש שש סבות לתנועת הגלגל כדרך הרב, גם שהוא עצמו כתב בפרק ארבעים ושלשה חלק ראשון בשתוף כנף על בשתים יכסה פניו שהיו שתי סבות מונעות להשגת מהות הנבדל הנרמז בפנים והם קוצר המשיג ועומק המושג, ובשתים יכסה רגליו ששתי הסבות ההם יעלימו ויסתירו איך ימצאו המסובבים ממנו שהם רגליו, ויתחייב מזה שפניו נאמר על העצמות והמהות לא על הדברים הנמשכים ממנו כי הוא אשר כינה במכסה רגליו ושלא היו הארבעה כנפים רמז לארבעה סבות התנועה כי בשתים יעופף לא בארבעה, וכן הוא כפי העיון הטוב והישר ששתי סבות ישוערו בתנועת הגלגל והם כדוריותו וציורו לא ארבעה, וכן בדברי יחזקאל שמאותם הארבעה כנפים אמר ששתים היו מכסות את גויותיהנה וישארו אם כן שתים לענין התנועה, וכל זה ממה שיורה שאין הארבעת כנפים משל לארבע סבות תנועת הגלגל, ואין לרב שישיב על זה ששני הנביאים דברו בנושאים מתחלפים כי ישעיהו דיבר מהשרפים שהם השכלים הנבדלים ויחזקאל מהחיות שהם הגלגלים ולכן זכר ישעיהו שש כנפים ויחזקאל ארבעה כנפים כי הוא עצמו בדברו במרכבה ביאר שהיו שני הנביאים מדברים בנושא אחד וששתי ההשגות היו אחת ושכל מה שהשיג יחזקאל השיג ישעיהו, וגם דעת חז"ל כן הוא שהשרפים הם החיות וקראום בדבריהם חיות הקדש, ולכן במס' חגיגה (יג, ב) הקשו כתוב אחד אומר שש כנפים לאחת וכתוב אחד אומר וארבעה כנפים לאחת להם לא קשיא כאן בזמן שב"ה קיים וכאן בזמן שאין ב"ה קיים וכו', ואם היו הנושאים מתחלפים לא היה מקום לקושיית התלמוד מתחלפות המנינים ולא לתשובה שהשיבו מפאת התחלפות הזמנים אלא שהיה דעתם שהחיות והשרפים היו דבר אחד:

ופניהם וכנפיהם לארבעתם. כתרגומו שוה לארבעתן:

ואמנם בענין הרגלים אם הרב מפרש אותם על גופות החיות עצמן שהיו כדוריים עגולים, אין ספק שלא היה צורך במשל הזה כי כדוריות הגלגל כבר נמשל בכנפים להיותה אחת מסבות תנועתו ואיך יהיו הכנפים והרגלים שניהם משל לענין אחד בהיותם משלים מתחלפים חילוף גדול, ואם יפרש הרב הרגלים שזכר הנביא על הדברים המסובבים מהגלגל שהם היסודות והמורכבים מהם, הנה זה כבר נכלל בארבעה פנים שלפי דעת הרב יורו על זה עצמו ואיך יתכן שהפנים והרגלים שהם קצוות הגוף כפי המעלה והמטה יורו שניהם על דבר אחד, כ"ש שהרב יפרש וכף רגליהם ככף רגל עגל על הגלגל שהוא כדורי, וכן פירש ונוצצים כעין נחשת קלל על ספיריות הגלגל, ולפי זה פעמים יפרש הרגלים על היסודות ועל המורכבים מהם ופעמים יפרש אותם על הגלגלים עצמם וזה לא יתכן, ואמנם בענין הידים שכתב הרב שהיו שנים בלבד ושהיו משל להתהוות המתהוה ולשמירתו, הנה יקשה לו שזה עצמו נמשל בפנים לדעתו ר"ל ההתהוות והשמירה ומה יהיה אם כן ענין הידים במקום הזה, אלא שהפנים והכנפים הידים והרגלים שנזכר במרכבה יעידון יגידון שדעת הרב בה אינו נכון ולא אמתי. ולפי דעתי במראה הזאת למה שהי' משלו במרכבה אשר רכב בה המלך ה' צבאות לנסוע כבודו ושכינתו מב"ה, זכר ארבעת החיות שהיו מוליכו' את המרכבה, ולפי שראה הנביא אותם מן הסערה ענן וערפל הביט בחיות ההמה בפניהם ובכנפיהם וידיהם ורגליהם שהם הדברים הנמצאים בחי, ולפי הנמשל שהיו החיות הם השכלים הנבדלים בארבעת מחנותיהם ראה בהם ארבעה פנים לרמוז לארבעה פניות והשגות ששיער הנביא במלאכים ההם. הראשונה, ציורם ופנייתם לסבתם. והשנית, פנייתם וציורם עצמם. והשלישית, פנייתם והנעתם לגלגלים. וד', פנייתם ומעשיהם בעולם השפל. ויתבאר עוד זה בפסוק ודמות פניהם פני אדם:

ואמנם הארבעת כנפים הנה הנביא פירש ששתים מהם היו לענין התנועה כמ"ש ושתים חוברו' איש ושתים מכסות את גויותיהנה, כי מפני שהעוף כשיעוף יפרוש כנפיו ויראה גופו כולו ערום ומגולה לכן בדרך המשל אמר בשלימות החיות שראה להם ארבעה כנפים שתים לענין ההתעופפות וב' מכסו' את גויותיה', ולענין הנמשל כנגד ב' הפניות של נבדלים ציור סבתם וציור עצמם ראה לו ב' כנפים מכסות את גויותיהם ר"ל שתעלה ממנו מדרגת השגת הנבדלים וציורם לסבתם ולעצמם כי כנף הוא שם ההסתר וההעלם כמו ולא יגלה כנף אביו (דברים כג, א), מכנף הארץ זמירות שמענו (ישעיה כד, טז), וכמו שכתב הרב בשתוף כנף, הנה אם כן שתים מהכנפים המכסות את הגויות הם משל להעלם וההסתר שתי פניות הראשונות מציורי הנבדלים, ואמנם כנגד הפנייה השלישית מהנעת הגלגלים היו שתי כנפים האחרות שבשתי' יעופף לא שיתנועעו ויעופו או יהלכו השכלים הנבדלים כי אין בהם דבר מעניני הגשם אבל מפני שהם סבות התנועה והם המניעי' אותה יוחסה התנועה והכנפים אליהם, הרי לך א"כ נמשל הכנפים בשתי החלוקות שתי כנפים המכסות ושתי כנפים המעופפות, והנה ראה ישעיהו שש כנפים לפי שעשה הבדל בהסתרה ובכסוי שאמר בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו, ויחזקאל כאשר עשה הכסוי כולו יחד בפנים וברגלים אמר ושתים מכסות את גויותיהנה והספיק לו בעבור זה זכרון הארבע כנפים. ובזה הותרה השאלה הרביעית.

ואחרי שנתן הנביא גזירותיו בשלש' הפניות מהארבעה שזכר בנבדלים מציוריהם ומהנעתם דבר מהפנייה ד' שהיא מעניני העולם השפל ועל זה אמר שראה רגליהם רגל ישרה, ואין ספק שהיו הרגלים שנים שאם היו ד' כפנים וככנפים היה הכתוב מפרש אותו כמו שפירש בהן וראה אותם רגל ישרה רוצה לומר שהיו השכלים ההם הולכי' בשליחות האל ובמצותו כי הרגל הוא כלי ההליכה, ואמר שהיו רגליהם רגל ישרה להגיד שבצדק ומשפט ומישרי' רגליהם תמיד ירוצו ולא יעותו את דרכם ממצות אלהיה', ולזה כיוון יונתן כשתרגם ורגליהון רגלין כיוונן ופרסת רגליהון כפרסת רגלין סגלגלון ומזיען עלמא במהלכון, שפירש הכתוב הזה על הליכת החיות בעולם ושהיו הליכותיהם מכוונין זה כנגד זה במצות בוראם, ולפי שכפות הרגלים הם הדורכים ועוברים המהלך דמה תנועת המלאכים אליו, ורבותינו דרשו זה לענין המהירות כי רגליהם ישרים ענינו שאין להם פרקים וארכובות לכוף את שוקיהם לפי שאין להם לא שכיבה ולא ישיבה, ולא אמרו זה על הגלגלים אלא על השכלים הנבדלים שמבלי עיכוב ובזולת זמן ילכו מרחק רב. ואומרו ונוצצים כעין נחשת קלל כפי המשל אפשר לפרשו על הרגלים כי כן תחתוני המרכבה ורגליה מפני התנועה נוצצים כעין נחשת קלל רוצה לאמר שזוהרם הוא כל כך כאלו יוצא משם ניצוצות, וכפי הנמשל הוא משל לשפע שישפיעו המלאכים במה שילכו במצות אלהיהם, וכפי המדרש היה זה משל לשריפה ולחרב שיבוא על ירושלים ולכן אמר נוצצים לרמוז לניצוצי האש, ונחשת קלל רומז ללהט החרב המתהפכת שמה, וכן תרגם יונתן וידי אדם מתחת כנפיהם למחתי בהו גומרין דאשא וכמו שכתוב בזה הספר וישלח הכרוב את ידו אל האש אשר בינות הכרובים:

ואמנם הידים כבר חשבו מהאחרונים שהיו ד' לכל הרוחות והוא דעת הרד"ק, והביאם לזה אומרו וידי אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם, ואין כן דעתי אלא שהיו הידים שתים כדברי הרב המורה אבל לאו מטעמיה אלא מפני שהכנפים היו ארבעה ושתים מהם היו מכסו' את גויותיהם ובשתים יעופף, וכנגדן אמר וידי אדם מתחת כנפיהם אם כן היו הידים שתים כמו הכנפים הפועלות העופפות כי השתים מכסות לא היה צורך תחתיהם אל הידים, והענין הנמשל בזה שהיו שתי כנפים בהנעת הנבדלים לשמים אחת מהגלגלי' המתנועעי' ממזרח למערב וא' מהנעת המתנועעים ממערב למזרח, ומתחת אותם התנועות שהמשיל בכנפים יתחייבו הפעולות מהגלגלים המניעים אותם כי כמו שהיו הרגלים כלי ההליכה כן היו הידים ידי הפעולות כמ"ש ידיו רב לו (דברים לג, ז), ומפני זה זכר הידים אחר הרגלים להגיד שהם ילכו במלאכות השם אל אשר יהיה שמה הרוח והרצון האלהי ואחרי הליכתם יעשו כמצותו, ואמר על ד' רבעיהם להגיד שאותם השתי ידות ישמשו לכל הד' רוחות החיה, ואמנם אומרו ופניהם וכנפיהם לארבעתם לא בא להודיע שהיו לחיות פנים וכנפים כי זה כבר נאמר למעלה, אבל יאמר שעם היות פניהם וכנפיהם לארבעתם רוצה לומר לארבעה רוחות ד' פנים וד' כנפים לכל חיה הנה הידים לא היו אלא ידי אדם שהם שתים בלבד: