Commento su Isaia 1:11

פרשת כי תשא כתיב טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב (משלי יז א). בוא וראה שהזהיר הקב״ה את ישראל לשקול את שקליהם, ולתת כופר נפשם, שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ושמא תאמר הטריח עליהם יותר מדאי, ת״ל ונתנו איש כופר נפשו, ואומר מחצית השקל, וכל זמן שהקב״ה אוהב את ישראל, מקבל את קרבנותיהם לרצון, אחד המרבה ואחד הממעיט, (ז) שהרי נאמר בשור הגס ריח ניחוח, ונאמר בעשירית האיפה ריח ניחוח, אבל בזמן שאין עושין רצונו מה כתיב, למה לי רוב זבחיכם יאמר ה׳ (ישעיה א יא), לכך נאמר מבית מלא זבחי ריב.

שבעתי עולות אילים. כמו פן ישבעך וישנאך (משלי כה יז):

למה לי, העם היו רגילים בעת ההיא להביא קרבנות רבים ושמנים וחשבו כי בזה ישיגו התכלית הנרצה יאמר לאיזה תועלת תביאו רוב זבחיכם אלה, אחר שמעשה הריקה מן הכונה היא גויה בלי רוח ונשמה, ומה בצע במעשה הקרבנות, והנה חלק את הקרבנות לארבעה מינים. (המין הא') קרבנות נדבה, והם משני מינים, א. עולה, וכולה כליל, ב. שלמים ותודה, שאין מקטירים מהם רק החלב, על הא' אמר שבעתי עולות אילים על הב' אמר שבעתי חלב מריאים, ר"ל אחר שהתכלית המבוקשת מקרבנות אלה, היא להראות הכרת חסד ה' וטובתו והכנעתו לפניו, אתם שאינכם מכוונים זאת בהביאכם הקרבן, כמדומים אתם כי ארעב לשבוע חלב ובשר לשובע, משיב אני לכם, שבעתי בם, ואיני רוצה בהם עוד (המין הב') קרבנות חובה הבאים לכפרת חטא, והם חטאות ואשמות, ועקרם הוא הדם הנזרק שבו תלוי הכפרה, אומר אחר שהתכלית המבוקשת בקרבנות אלה היא, שיתחרט החוטא ויתודה ויכנע וישוב, אתם שאינכם שבים בתשובה, כמדומים אתם כי אל דם הקרבן אני צריך, דעו כי דם פרים וכבשים לא חפצתי בו (המין הג') הם קרבנות נדבה שעשאם ה' עליהם חובה והם עולות ראיה ושלמי חגיגה שהיו מביאים בעת עלייתם לרגל, שהגם שהם נדבה, ואם לא עלו לרגל אין חייבים בהם, מ"מ אם ראו פנים בעזרה ולא הביאו קרבן, לא לבד שלא קיים מ"ע של יראה כל זכורך, עבר ג"כ על ל"ת של ולא יראו פני ריקם, (רמב"ם פ"א מה' חגיגה), והנרצה בקרבנות אלה, שאחר שצוה להם לעלות לעיר הקדש ג"פ בשנה, ללמוד שם יראת ה' ודרכיו מפי הכהנים והנביאים, כמ"ש למען תלמד ליראה את ה' אלהיך, לעומת זה צוה להם להביא דורון לפניו, אות הרצון והאהבה, כי חפץ בביאתם וכי לקח מידם עולה ומנחה ועז"א: