Commento su Isaia 1:27

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. הראשונים פירשו במאי דקי"ל דנשבית חייב לפדותה ואם נשבית פעם שנית אינו חייב מן הדין רק מתורת חסד וז"ש ציון במשפט תפדה כדין נשבית חייב לפדותה אך ושביה בפעם שנית אינו מן הדין רק בצדקה. ועמ"ש בעניותי בס' הקטן דברים אחדים דרוש ט"ז:

ה. ציון במשפט תפדה וגו'. אפשר במ"ש בזהר הקדוש שכ"י הקב"ה יקים לשכינה וישראל יצאו מהגלות בעבור השכינה וז"ש ציון שהיא השכינה וכמ"ש רז"ל בילקוט שירמיה ראה השכינה ואמרה אני אמך ציון וכו' ומשפט אמרו בזהר הקדוש שהוא הקב"ה וז"ש ציון שהיא השכינה במשפט קב"ה תפדה שהוא יקים את סוכת דוד. ושביה הגליות שבח"ל שיבואו אל הארץ הוא בעבור השכינה כמ"ש בזהר הקדוש שנקראת צדקה כי השכינה תרחם עליהם ועמה יפקון וזהו בצדקה דמשמע נמי עם צדקה ודוק. ורבינו אפרים ז"ל כתב ושביה בצדקה דהשב צריך שיעשה צדקה וכמ"ש אגרא דתעניתא צדקתא ובדרושים הארכנו בעניותנו בזה בס"ד.

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. הנה לכאורה מכאן נראה כי עיקר המצוה המסוגלת לגאולה היא מצות הצדקה והנה לכאורה יש לחקור כי הלא בגמרא אמרו בא חבקוק והעמידן על אחת שאמר וצדיק באמונתו יחיה וא"כ היה יותר נראה לומר ושביה באמונה כי היא גם היא אחת היא ועיקרית יותר. ואמנם יובן כי צדקה ואמונה חדא היא והוא בהקדים מ"ש באהל יעקב ז"ל בפ' נשא ע"פי ובחנוני נא בזאת דמדוע בחר הש"ית דוקא לנסות אותו בנתינת המעשרות ולא במצוה אחרת ופי' הענין ע"פ משל לסוחר בא אל עיר עם עגלה סחורות של מלבושים ובאו הקונים לקנות מידו זה עשרים חתיכות וזה שלשים חתיכות והם שואלים אותו על מדות כל חתיכה השיב ואמר כל החתיכות שוות כל אחת מחזקת ששים אמה והקונה הלא לא יאמין ויחפוץ למדוד הסחורות למען ידע האמת אתו אם לא אכן לסתור כל העגלה עם כל הסחורות ולמדוד אותם היא מלאכה גדולה ורבה ואין דרך התגרים כך אבל זה דרכם לבחור חתיכה אחת מן הסחורות ויוציאו אותה וימדדו אותה וממנה יעמדו על כולם אמנם איזה היא החתיכה אשר יבחור הקונה למדוד הלא ודאי דרך הקונה לבחור אותה חתיכה הנראית לעין דקה וקלה מכולם ואז אחר שימדוד אותה וימצא בה מדתה לא יהיה עוד בלבו ספק על כל החתיכות כך הקב"ה כביכול בא לבני ישראל עם סחורות רבות שש מאות ושלש עשרה חתיכות ואמר להם שהם מסוגלות מאד לכל הטוב ולכל הצלחה וברכה והאדם במה שהוא ב"ו לא יערב לו עסק כ"א אחרי בחנו אותו לעמור על פעולתו ועל תכלית סגולתו אכן לנסות כל התורה הלא יש בה שש מאות ושלשה עשר סחורות וראוי לבחור אחת מהן לבחון אותה לעמוד על כולן ואיזה היא האחת אשר ראוי לבחון לנסיון לעמוד על ידה על ההבחנה בכולם נדיב נדיבות יעץ במצות המעשר כי לפי הנראה אל העין הלא הנותן יהיה נגרע על ידה מערכו ונפחת ממה שהיה לו ואחר אשר יבחנו במצות מעשר והצדקה וימצאו ברכה אז יהיה להם הכחנה אמתית על כל המצות וזהו ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים עכ"ל ע"ש: