Commento su Isaia 28:1
ה֗וֹי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙ שִׁכֹּרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹ אֲשֶׁ֛ר עַל־רֹ֥אשׁ גֵּֽיא־שְׁמָנִ֖ים הֲל֥וּמֵי יָֽיִן׃
Guai alla corona di orgoglio degli ubriaconi di Efraim, e al fiore sbiadito della sua gloriosa bellezza, che è sulla testa della grassa valle di quelli che sono colpiti dal vino!
רש"י
שכורי אפרים. שהיו משתכרין ביין טוב של מדינת פרוגיתא כדאמר מיא דדורמסקית וחמרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
הוי, החזיון של קאפיטל זה ושאח"ז סובב על המון התלאות שעברו על שבט יהודה ע"י מלך אשור, ומפלתו לסוף, והכתובים (מן פסוק א' עד ה') המדברים על עשרת השבטים, הם רק הוצעה אל מטרת חפצו שינבא על יהודה מפסוק ה' ואילך כאומר מלכות אפרים כבר שבת ובטל, אבל מלכות יהודה אשר מחשבת ה' עליהם לטובה, גם הם ביין שגו ובשכר תעו, וגם עליהם יעבר כוס, עד יערה עליהם רוח ממרום. ובזה נבא אל הביאור, אומר הוי, קורא אני, הלא עטרת גאות של שכרי אפרים היא המלכות שלהם, (וקראה עטרת גאות, ר"ל שאינה עטרת תפארת באמת רק עטרת גאות הלב והתנשאות רוח המדמה על שקר) וציץ נבל היא מליצה על ארצם השמנה מאד המגדלת פירות משובחים על ראש מקומות השמנים, (וקראם ציץ נובל לגנאי על שלא נתקיים בידם) הנה שני אלה, מלכותם, וארצם, הם מכבר הלומי יין נשברו ונאבדו על ידי שרדפו אחרי היין והשכרות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
הוי. הנביא מתאונן על עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר״ל על מה שהיו מתכבדים בגאותם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy