Commento su Isaia 40:18

אנכי ה׳ אלהיך. זה הדבור אי אפשר שהמלאך אמרו ולא שרף, ולא שליח, ולא שום בריה בעולם, כי אם הקב״ה יתברך זכרו לעד ולנצח נצחים, כי התועים בעומק דעתם אומרים לפי העת ברא הקב״ה בריה לדבר אנכי, והיה כמו שביל מתוך [הענן להשמיע] לישראל אנכי, ועליהם אמר הכתוב העמיקו שחתו (הושע ט ט), כי מרוב שמעמיקין להוציא מלבם מילין, משחיתין את עצמן לדבר על ה׳ תועה, ועליהם אמר קהלת אל תתן את פיך לחטיא את בשרך (קהלת ה ד), כי אומרים היאך יתכן מלת אנכי בלא כלי דבור גרון ופה ולשון ושפתים, וכל הדבור אי אפשר לומר בבורא, ועליהם נאמר וילכו אחרי ההבל ויהבלו (ירמיה ב ה), אלא מפי הגבורה יצא דבור אנכי, אבל כשם שהקב״ה נקרא חכם וגבור, והוא לא כחכמת האדם, ולא כגבורת האדם, כך אע״פ שהכתוב אומר וידבר אלהים, אין דבורו כדבור בני אדם שצריך לכלי הדיבור, וכה״א ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה (דברים ד טו), ואומר אל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו (ישעיה מ יח), ואומר ואל מי תדמיוני ואשוה (שם שם כה), ומפני שאין לב בני אדם משיג להבין גבורות ה׳, והיאך דבורו בקדושה וחכמתו וגודל מעשיו העצומים, לפיכך אין ראוי להרהר על אלו ובאלו הדברים, אלא כמו שאמר הכתוב ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך (דברים ו ה), ואומר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך (שם ח יג), וכאלה רבות. וכל זה מידיעת הלב והנפש, כי אין חקר לתבונתו מלא כל הארץ כבודו, שלא יכלכלוהו עליונים ותחתונים משרתיו וכל צבא שחקים אין מציצים כבודו, שנאמר ברוך כבוד ה׳ ממקומו (יחזקאל ג יב), והוא מקומו של עולם, שנאמר ה׳ מעון אתה היית לנו (תהלים צ א), והנביאים דברו בנבואתם פה ואוזן ועין ויד ורגל, כל אלה דרך שמיעת אוזן בני אדם שיתבונן הדבר, כמו ה׳ איש מלחמה (שמות טו ג), וכי מי יכול לדמות לבוראנו איש או גבור בעולם, לא נאמר אלא לשבר את האזן, להבין מה הוא אומר הנביא לו, לכך נאמר בכתב כל המחזות ומתוך נוראות צורנו אנחנו מכירין שהוא אחד ואין שני לו, ואין ערוך אליו, ברוך הוא וברוך שמו.

ואל מי תדמיון אל וכו' עיין בפסוק. וזאת מוסב על האדם והנה כל הבשר חציר שהוא מד' יסודות טבעיות. אמנם הפילסופים אמרו שהאדם הוא מעין גשם החמישי כמו גרמי השמיימים ונברא כמוהם לזאת אמר ואל מי תדמיון אל וכו' כל דבריכם שאמרתם שאדם הוא כעין גרמי השמיימים יוכיח להם הפסל נסך חרש וצורף בזהב וכו' ועץ חרש חכם יבחר להכין פסל לא ימוט וכל זאת למה שבשביל שהם עובדים למזלות עושים הדמות מה שהם יותר קיימים כדי שיקבלו יותר שפע מהמזלות וזאת עושין שוה במזגיהם כדי שהם חזקים לא ימוט ובאם שהאדם הוא מעין גשם החמישי לא ימוט בקוצר ימים ויש לאדם לחיות דורי דורות באם שנברא מתולדה החמישית. א"ו כמו שפסיל הם הבל גס זה הבל. אך יש פילוסופים אומרים שהאדם הוא בפ"ע והראש הוא הנותן שפע לכל גופו ולכל אבר היותר נמוך מחבירו יותר חסר שכלו ולא היה רק הלב הוא הבוחן ולא למטה ממנו. לזה אמר הלא תדעו הלא תשמעו וכו' הלא הבינותם מוסדות הארץ כמו שמוסדות הארץ מקבלין שפע מן אבן שתי' זו א"י הלב מכל הארצות כך האדם מקבלין שפע מתוכו דהיינו הלב וז"ש היושב על חוג הארץ ויושבי' כחגבים ונקט חגבים שנעדרים מכל ניצוצי טומאה שאין צריכין שחיטה כך א"י ויש לאדם לקבל שפע מאמצעיתו במרכז כמו מרכז הארץ וזהו הנוטה כדור. שמים וימתחם כאוהל לשבת סביביו כך היא לאדם לקבל שפע לכל גופו וק"ל:

ואל מי תדמיון אל אתם המסתפקים ביכולת האל למלא הבטחתו ומדברים עליו כעל כח מוגבל בעל חומר, מה יכול ומה בלתי יכול, מה רוצה ואיך רוצה ואם ישנה רצונו, כי תחשבו שיש לו דימוי על אחד הנמצאים ולא יצוייר אצלכם מציאות האל אם לא יהיה בעל חומר וגוף רק שחומרו אצליכם יותר נשא ומעולה מבעלי גופים זולתו, ועפ"ז תעשו לו פסל וכל תמונה, להיות ערוך אליו בה תכוונו נגדו להשתחוות אליו, אומר אתם הפתאים, אל מי תדמיון אל, הלא האל לא נמצא לו דימוי כלל, כי אינו בעל תואר ותמונה אך כח נשגב שכל עליון בלתי בעל תכלית אבל גם לפי אולתכם שתחשבוהו בעל תמונה ומקבל הדמות והדמיון, הלא עכ"פ היה לכם לצייר הדמות הזה דמות נשגב, כאחד ממשרתיו העליונים ממלאך וגלגל, אבל אתם ראו נא מה הדמות (אשר) תערכו לו, הלא אתם תערכו לו את