Commento su Isaia 40:23

הנותן רוזנים לאין וכו' אף בל נטעו וכו' ואל מי תדמיוני וכו'. זה מוסב אלמעלה לומר שנעשה אדם בצלמנו מוסב על מדה"ר ואין סברא לומר דקאי על ההמלכה בפמליא של מעלה דהנה בגמ' מקשה פעם א' משמע שבשני נבראו המלאכים וכתיב ויכל אלהים ביום הששי משמע שבששי נבראו וכתב האר"י ז"ל שבשני נברא החומר שלהם הגשם החמישי ובששי נתן השי"ת צורה למלאכים ולפ"ז איך תאמר נעשה אדם קאי על המלאכים הא עדיין לא נגמרו עד יום ו'. וזהו כתב הרמב"ם שהחומר יכונה בשם עצם תוהו. וזהו מאמר הנביא הנותן רוזנים לאין שופטי ארץ כתוהו עשה ר"ל שהם עדיין כאין נחשבו וכתוהו הוא חומר הראשון הגשם החמישי אף בל זורעו אף בל שרשו בארץ גזעם וא"כ עדיין לא ניתן להם צורה עד אחר יצירת האדם א"ו מוסב על מדה"ר כנ"ל כי ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש וק"ל:

הנותן את הרוזנים לאין שהם בטלים במציאותם נגדו, כי הוא בחכמת הבב"ת אינו צריך אל עצת הרוזנים. ויש הבדל בין רוזנים ובין שופטי ארץ, הרוזנים הם שרי העצה, ושופטי ארץ הם הממונים על דבר המשפט. והנה מלך ב"ו מחסרון חכמתו צריך לעצת הרוזנים, ומחסרון יכלתו לשפוט בעצמו כל אישי המדינה צריך אל שופטים, אבל ה' בחכמתו הבב"ת יתן רוזנים לאין, וביכלתו הבב"ת לשפוט איש ואיש כדרכיו, יעשה שפטי ארץ כתהו, יבטל עצת הרוזנים ויפר כח השופטים:

הנותן. הוא הנותן רוזנים להיות כאלו אינם: