Commento su Isaia 40:7

יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ נָ֣בֵֽל צִ֔יץ כִּ֛י ר֥וּחַ יְהוָ֖ה נָ֣שְׁבָה בּ֑וֹ אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם׃

L'erba appassisce, il fiore svanisce; Perché il respiro dell'Eterno soffia su di esso— Sicuramente la gente è erba.

רש"י

מלבי"ם

מצודת דוד

מצודת ציון

מלבי"ם באור המילות

מנחת שי

רד"ק

אבן עזרא

מצודת דוד

מצודת ציון

מלבי"ם באור המילות

מנחת שי

אבן עזרא

מצודת דוד

אבן עזרא