Commento su Isaia 42:17
נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ס)
Saranno rigirati, vergognandosi molto, della fiducia nelle immagini scolpite, che dicono alle immagini fuse: 'Siete i nostri dei.'
מלבי"ם
נסגו אחור הדלתות מגבילים, נסגו אחור הבוטחים בפסל, יבשו בשת האמרים למסכה אתם אלהינו, ר"ל כי בין עובדי האלילים היו שני כתות א. שידעו שיש סבה ראשונה ואל אלהים, רק חשבו את הפסל כאמצעי בינם לבין ה', והם נקראים בטחים בפסל, שבטחו להשיג מבוקשם על ידו, עתה שיראו שאינו מועיל יסוגו וישובו ממנו לאחור ולא יבטחו בו עוד, כת ב. שכפרו מציאות ה' לגמרי ויחסו אל המסכה אלהות ממש, אומר אלה האמרים למסכה אתם אלהינו, מלבד שיסוגו ממנו אחור, עוד יבשו בשת על גודל סכלתם לאמר לאליל אלי אתה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
נסוגו וכו׳. אז הבוטחים בפסל יבושו בבושת ויחזרו לאחור כדרך אדם הנכלם שחוזר לאחוריו לבל יראהו בבשתו: האומרים וכו׳ ; כפל הדבר במ״ש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
נסוגו אחור. ענין החזרה לאחור וכן ונסג מאחר אלהינו (לקמן נט) למסכה. לצורת גלולים הנעשה ממתכת ביציקה והתכה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy