Commento su Isaia 59:7
רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָרֻ֔צוּ וִֽימַהֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֽוֹתֵיהֶם֙ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלּוֹתָֽם׃
I loro piedi corrono verso il male, e si affrettano a versare sangue innocente; I loro pensieri sono pensieri di iniquità, desolazione e distruzione sono sul loro cammino.
מלבי"ם
רגליהם, ר"ל כבר שב אצלם ההרגל לטבע עד שרגליהם עצמם ירוצו לרע מרוב ההרגל, וימהרו וחוץ מזריזות ההליכה אל מקום הרצח ימהרו לשפוך דם שהוא הרצח עצמו, כי לפעמים ימהר אל הרע ובבא לעשותה מתנחם ושוקל תחלה אם לעשות אם לחדול, אבל הם מבלי חקור דבר ממהרים לשפוך דם נקי, ולא תאמר שאין מחשבותיהם מסכימים אל הרצח אומר גם מחשבתיהם מחשבות און, עד ששד ושבר במסלותם של המחשבות האלה, כאלו המחשב שלהם סלל לעצמו מסלה כבושה אל השוד ושבר אשר עליו יסובב הרעיון וילך הכח המחשבי תמיד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
לרע ירוצו. ברדיפה ילכו לעשות רע:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
ירוצו. מל׳ ריצה ורדיפה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy