Commento su Isaia 6:7

וסר עונך וחטאתך תכופר. אפשר דמצינו בדהע"ה שאמר לו בדבר ה' גם ה' העביר חטאתך לא תמות ועכ"ז נענש וקבל עליו יסורין וכו' ופירשו בזהר הקדוש דמ"ש העביר חטאתך היינו דהיה המקטרג לפניו ית' וע"י שהודה העביר המקטרג ואח"ך לכפר העון הוצרך כמה וכמה. והכי מצינו בישעיה הנביא ע"ה דבסוף הרגו מנשה דאיבלע בארזא וכו' על שאמר בתוך עם טמא שפתים. וז"ש וסר עונך דיסור המקטרג ע"ד העביר חטאתך ואין זה כפרת החטא רק העברת המקטרג. אך וחטאתך תכופר לעתיד. ועיין מה שכתב הריטב"א בחידושיו ליבמות בדף מ"ט מהש"ס ע"ש:

ויגע על פי וגו'. וסר עונך מזה ליסרך לכפר עונך שחירפת את ישראל וגדול כחו שהמלאך ירא לקחתה כ"א במלקחים והגיעה על שפתי הנביא ולא הוזק בתנחומא וזהו שנאמר כי רב מאד מחנהו (יואל ב׳:י״א) אלו מלאכים ועצומים מהם עושי דברו (שם) הם הנביאים ויונתן תירגם ובידו רצפה ובפומיה ממלל לשון רצפה דבר הרצוף בפה ובלשון, קבל הדבור מפי הקב"ה מכסאו בשמים שהיה מכוון כנגד המזבח שבהיכל:

ויגע, שהגיע הרשף שהוא דבור הנבואה אל פיו ע"ד ראה נתתי דברי בפיך, הנה נגע, במה שנגע זה על שפתיך, ר"ל במה שתקבל הנבואה ותלך בשליחותי לנבאות ולהוכיח, עי"כ וסר עונך, הוא העון הנזכר (פסוק ה') שאמר איש טמא שפתים אנכי על שנמנע מהוכיח, ואף חטאתך תכפר, שלא ישאר אף חטא שוגג: