Commento su Isaia 63:7
חַֽסְדֵ֨י יְהוָ֤ה ׀ אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּֽרַחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃
Farò menzione delle misericordie dell'Eterno e delle lodi dell'Eterno, secondo tutto ciò che l'Eterno ci ha concesso; e la grande bontà verso la casa d'Israele, che ha conferito loro secondo le sue compassioni e secondo la moltitudine delle sue misericordie.
צוארי שלל
חסדי ה' אזכיר תהלות ה' אפשר במ"ש למאן דאמר דאין אומרים הלל בפורים דקריאת המגילה זו הללא וז"ש חסדי ה' אזכיר כשאני זוכר חסדיו את הנס למינהו וסיפור הנס זה הסיפור הוא תהלות ה' כלומר נחשב להלל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
חסדי ה' אזכיר. הנביא אמר אזכיר את ישראל את חסדי ה':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
חסדי ה' אזכיר, (מתחיל ענין חדש, יספר בו נכבדות איך ישראל יזכרו בצרתם הפלאים שעשה להם בימי קדם, ויחפש רוחם מדוע השיב אחור ימינו ומתוכחים אותו ע"ז, ותשובת ה' אליהם ונחמה על העתיד וימשך הענין עד קאפיטול ס"ו) חסדי ה' אזכיר החסדים שעשה לנו ה' בימי קדם, שהם הנסים והנפלאות שעשה לנו בעת ההיא, וע"י החסדים האלה אזכיר ג"כ תהלות ה' כעל כל אשר גמלנו ה', אהללנו לפי תגמולוהי עלינו, (כי להללו מצד עצמו א"א רק ע"י חסדיו ומעשיו שמזה הצד אנו מכירים תהלותיו) ולא תאמר כי החסדים האלה היו מועטים, כי רב טוב לבית ישראל גמל, ולא היה הגמול ההוא מצד מעשינו רק כרחמיו וכרב חסדיו (המרחם יושיע בעבור שאינו יכול לראות צרת המדוכא ועניו, והוא רק מושיע מהצרה, והעושה חסד יעשה מרוחב לבו ונדבתו גם לבלתי מציר ונדכא וחוץ מהתשועה מהצרה יעשה גם טובות אחרות גם המרחם לא יבקש הודאה בעבור טובו, ובעל החסד צריך להודות חסדו). כי הושיע לישראל בין מצד הרחמים על ענים, בין מצד חסדו להיטיב בהטבה יתירה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy