Commento su Salmi 1:2

כי אם בתורת ה' חפצו. הא למדת שמושב הלצים מביאו לידי בטול תורה:

וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: א"ר מתנה אמר רב חסדא האב שמחל על כבודו כבודו מחול הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול ורב יוסף אמר אפי' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמר ויי' הולך לפניהם יומם אמר רבא הכי השתא התם הקדוש ב"ה עלמא דיליה הוא ותורה דיליה היא מחיל ליה ליקריה הכא תורה דיליה היא הדר אמר רבא אין תורה דיליה היא דכתיב ובתורתו יהגה יומם ולילה וכו':
(קידושין לב ע"א)

כי אם בתורת יהוה חפצו אמר: אם סר מדרך הרע ולא עשה טוב הנה לא השלים מעשהו ולא יאמרו עליו אשריו. וכן אמר סור מרע ועשה טוב (תהלים לד טו) ואף על פי שאמרו רבותינו זכרם לברכה (מדרש שוחר טוב במקומו): ישב אדם ולא עשה עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה; הם גם כן פרשו (שם): והוא שבא דבר עברה לידו ונצל ממנה שנאמר סור מרע ועשה טוב, סור מרע על מנת לעשות טוב: וכן הוא אומר (תהלים קיט ג) אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. והם חשבו מי שכבש יצרו למעשה כאלו עשה מצוה כיון שבאה לידו העברה; וכן הוא מה שאמר: אף לא פעלו עולה וגומר: אף על פי שלא פעלו עולה צריך שילכו בדרכיו ויעשו מעשה טוב. וכן אמר: אשרי האיש אשר לא הלך; אלא מה יעשה? בתורת יי' חפצו. ובכלל החפץ הלמוד והמעשה כמו עשות חפצך (ישעיהו נח יג) ולא יכשר המעשה מבלי הלמוד.

ואמר כי אם בתורת ה' כו' לומר הנה עד פה תבא מדרגת הסר מרע כי מאושר יאמר לו בלבד כי יש לו אושר מה כ"א נוסף על זה גם יהיה לו עשה טוב בבחינות אלו שבתורת ה' חפצו בהרהור ובתורתו יהגה שהוא דבור וגם הוא מעשה היותו יגע בה יומם ולילה אושרו גדול הימנו כי והיה כעץ שתול כו' והתכת הכתוב כי הנה בתורה יש בחינה מתייחסת אליו יתברך והיא בחי' סודה ויש מתייחסת אל האדם והיא פשטה והנה השיג האדם הסוד לא כל אדם זוכה אך יחוייב כי גם שלא ישיג אותה יהיה חפצו בה ולא יבצר ממנו דבר מה ועל זה אמר בתורת ה' חפצו ועל בחינת הפשט אמר ובתורתו יהגה שהוא בתורתו של האיש הנזכר המתייחסת אליו יהגה יומם ולילה:

יהגה. פעם תשמש ענין מחשבה כמ״ש והגיון לבי (לקמן י״ט) ופעם תשמש ענין דבור כמ״ש ולשוני תהגה (לקמן ל״ה):

כי אם. לא סוף הדבר שחדל ונזהר מעצת רשע כ״‎א עשה גם את הטוב, כי כל חפצו היה בתורת ה׳‎:

ובתורתו. הוא"ו במאריך:

כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. אפשר במ"ש התוספות דמחשבה מועלת אפילו לדברי תורה היינו שאינו עוסק לשמה אבל אם עוסק לשמה אין המחשבה מזקת אותו. והכא מיירי בצדיק ונאמר בו אשרי ולומד לשמה. ולכן בתורת ה' חפצו וכל מעיניו ומחשבתו בזה ועכ"ז אינו מזיק לו ובתורתו יהגה יומם ולילה כיון דלומד לשמה ובא לכלל שנקראת תורתו. ויען עיקר התורה היא שלום ולא אפשר אלא ע"י הענוה לזה רמז והיה כעץ שתול ס"ת גימטריא ענו עם הכולל וע"י הענוה ותורה לשמה זוכה להוציא לאור חלקו שקבל מסיני וזהו אשר פריו שקבל מסיני יתן בעתו בכח השכינה שהוא מרכבה אליה לפי שהוא עניו ובזה יוציא לאור חלקו וז"ש אשר פריו יתן בכח השכינה הנקרא עת והוא עניו שהוא מרכבה אליה וזהו בעת"ו. ועלהו לא יבול אפילו יפלפל דרך חידוד לא יבול וכמו שאמר המגיד למר"ן ז"ל דרך אחד שאמרת בהרמב"ם הוא אמת ולזה כיון הרמב"ם ז"ל והדרך אחר לא תמחוק יתיה דהוא חריף וקב"ה חדי בפלפולא וזה רמז ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח לזכות הרבים וכל זה זכו ע"י הענוה דנחשבים לאין ומכוונים אל האמת כמ"ש פ"ק דעירובין גבי בית הלל דהלכה כמותם מפני שהיו ענוים ומכוונים אל האמת וזה רמז והחכמה מאי"ן תמצא וזה רמז תורה צוה לנו משה צוה גימטריא מאי"ן דלקנות התורה צריך ענוה ומה גם כי תורה לשמה פירש רבינו האר"י ז"ל לתקן פרצוף לאה שנקראת ענוה בסוד עקב ענוה יראת ה' באופן כי ענוה עיקרה לתורה וכמו שאמרנו דז"ש והחכמה מאי"ן תמצא. וגם רמז כונת לשמה להמשיך מיסוד אבא ללאה שהיא ענוה וז"ס והחכמ"ה מאי"ן תמצא. והרשעים במקום ענוה לחשוב מאי"ן. אומרים לא כן גימטריא מאי"ן. וז"ש לא כן הרשעים. א"נ אפשר כי אם בתורת ה' חפצו וכו' במ"ש הרב חובת הלבבות ז"ל דחייב ללמוד בתחילה הדינים הנצרכים לו כמו דיני תפלה וברכות ואיסור והיתר ואח"כ שיהיה בקי בשאר סדרים וז"ש כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו כלומר הדינים הנצרכים לו יהגה יומם ולילה. א"נ רמז מ"ש רבינו האר"י ז"ל דבחלק תורה שהוא חושק בה ילמוד דנראה שבגלגול זה בא לתקן חלק לימוד זה וזה רמז בתורת ה' חפצו בחלק לימוד שהוא חפץ זה ילמוד ובתורתו יהגה יומם ולילה כלומר בחלק לימוד זה שהוא חפץ נקראת תורתו דלזה בא בגלגול זה ללמוד בחלק זה ובו יהגה. ולא יעשה הפך חפצו ללמוד בחלק אחר. והיה כעץ וכו' אשר פריו יתן בעתו וכן הלומד במקום שהוא חפץ הוא פריו בעתו שבגלגול זה בא לתקן חלק לימוד זה. וכל אשר יעשה יצליח גימטריא קמח. לא כן הרשעים שמבטלים תורה וכתב הרמב"ם ז"ל שמי שנגזרה עליו גזירה מקודם יהיה בטל מהתורה וז"ש כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח שהתורה נגד הרוח והרשעים כמוץ אשר תדפנו רו"ח שאם לא תקנו הנפש במעשים טובים ודאי לא יזכו בלימוד שהוא נגד הרוח על כן לא יקומו רשעים ר"ת לא יקומו רשעים לר"י שהיא קליפת זנות דשלטה בהם הקליפה כי יודע ה' דרך צדיקים ר"ל הענוה של צדיקים כמ"ש בשוחר טוב מזמור ג' על פסוק הולכים בדרך בדרך ענוה. וענוה של צדיקים קמי שמיא גליא שהיא ענוה אמיתית שאין בה דופי והענוה סיבה שיהיו צדיקים דמתכפרים העונות ואין סט"א שולט בוו וכאלו הקריב כל הקרבנות וכהנה רבות:

כי אם, אולם לא די במניעת הרע לבד כי מתנאי האושר שיעשה טוב, ולא שיעשה טוב נימוסי לבד כהפילוסופים שבדו דתות לעצמם, רק שישמור תורת ה' ומצותיו, וגם באר שמתנאי עשיית הטוב שיעשהו בעבור שהוא טוב ובעבור מצות ה' לבד, לא בעבור פניות אחרות שיקוה להשיג עבור עבודתו שכר ותועלת, שאז אין חפצו תורת ה' רק הערב והמועיל שמקוה שכר עבודתו, ע"כ התנה כי אם בתורת ה' חפצו, והנה שלמות הזה מתחלק לשנים, שלמות העיון ושלמות המעשה, שלמות העיוני נקרא תורת ה', כי היא תורהו דעת ה' ודרכיו ואמתתו, אבל חלק זה לא ישיגהו האדם עד תכליתו, ודי אם בתורת ה' חפצו ומאוייו ומשתדל להשיגו ודורש אחריו, הגם שלא ישיגהו ופניו לא יראו, ושלמות המעשי הוא תורת האדם, היא תלמדהו את אשר יעשה או לא יעשה, וזה נקרא תורתו, ובחלק זה יהגה יומם ולילה ללמוד על מנת לעשות:

ובתורתו יהגה. בתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה היא נקראת תורתו:

כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהֹוָה חֶפְצוֹ: א"ר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו וכו':
(עבודה זרה יט ע"א)

ובתורתו כפל בתורתו כמו נח נח ג' פעמים בפסוק אחד (בראשית ו ט) וה' פעמים ישראל בפסוק אחד (במדבר ה יט) ואחרים זולתם; כי כן דרך לשון עברי. ואמרו (המדקדקים והמפרשים במקומות אין מספר): כי הוא דרך צחות. ורבותינו זכרם לברכה דרשו (בבלי עבודה זרה יט א): בתחלה נקראת תורת יי' ולבסוף שנתחזק בה ללמוד נעשית תורתו ונקראת על שמו. ופרוש

ובתורתו. בכל עת יחשוב להתבונן במה שהמציא בלבו טעמים וציצים פרחים לתורה:

יהגה. כל ל' הגה בלב הוא כד"א (לקמן יט) והגיון לבי (ישעיהו ל״ג:י״ח) לבך יהגה אימה, (משלי כ״ד:ב׳) כי שוד יהגה לבם:

כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהֹוָה א"ר יהושע בן לוי דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו כתוב בתורה דכתיב ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון שנוי בנביאים דכתיב לא ימוש ספר התורה [הזה] מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל משולש בכתובים דכתיב כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח וכו':
(עבודה זרה יט ע"ב)

יהגה בלבו כמו הגיון לבי לפניך (תהלים יט טו); כי כבר זכר הלמוד והמעשה: ועתה זכר כונת לבו ומחשבתו, שתהיה היום והלילה מחשבתו על התורה ועל המצות. ולפיכך צוה עליהן בכל מעשה אשר יעשה. כמו שאמרו (אבות פרק א משנה ג): וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ובתורתו יהגה יומם ולילה שיתעסק בלמוד. ואמרו בדרש (מדרש שוחר טוב במקומו): וכי אפשר להגות יומם ולילה? מלאכתו ואומנותו היכן ומתי יעשה? אלא כל המקים מצות תפלין מעלה עליו הכתוב כאלו למד יומם ולילה. ומהם אמרו (שם): כל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית. ואנחנו נאמר על דרך הפשט: אם נפרש יהגה בלמוד הפה, יהיה פרוש יומם ולילה: כל עת שיהיה פנוי מעסקי מחיתו בין מן היום בין מן הלילה.