Commento su Salmi 14:4

הלא ידעו. הלא סופם ידעו מה שעלתה בהם:

אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם: אמר רבא אמר רבי יוחנן בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם אוכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו וכו':
(סנהדרין קד ע"ב)

הלא ידעו כל פעלי און הלא על דרך תימה: איך הם הכל סכלים ולא ידעו! ופרושו: אין להם דעה ובינה כשהם אומרים, כי אין רואה ואין יודע מעשיהם כל אלה שהם פעלי און ומריעים לישראל.

מה תאמר שאז הדור היה הגון שכלם התענו ויתאבלו ושבו עד ה' הלא בואו ונחזיק טובה לאסתר שזימנה את המן לאכול לחם עם המלך ועמה לקיים מה שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם כו' כמ"ש ז"ל ועל כן פחדו ישראל ולא בטחו באמרם אחות לנו בבית המלך כי חשבו שהיתה גם היא בעצה עמו ואז קראו את ה' ואם לא כן לא היו שבים וזהו הלא ידעו כו' ויהיה הלא כמו הלא ידעת הלא הוגד מראש הלא ה' זו חטאנו לו שהוא כמו אם לא וזהו הנה אם לא ידעו כל פועלי און שבישראל הצריכים לעשות תשובה שאוכלי עמי הם המן והמלך כמ"ש ז"ל משל לבעל התל ובעל החריץ כו' אכלו לחם יחד שהוא בסעודת אסתר הנה את ה' לא קראו שלא היו קוראים אותו יתברך:

הלא ידעו - יתמה, כלומר הלא ידעו אלה פעלי און בעוד שאכלו עמי כאילו אכלו לחם ולא אמרו כי השם נתן להם כח, על דרך: ידנו רמה וזה הוא: ה' לא קראו.

הלא. ר״‎ל איך יאמרו אין אלהים הלא יש לדעת לפעלי האון שמה שאוכלים את עמי כמו שאוכל את הלחם הוא בעבור אשר עמי לא קראו לה׳‎:

הלא ידעו. חסר וא"ו כי לא נמנה עם ט' מלאים בכתובים:

(ד-ה) הלא, שיעורו הלא ידעו כל פועלי און כי אלהים בדור צדיק, שאחר שנעשה נס לישראל ונצולו, אז ידעו פועלי און אלה אכלי עמי שיש אלהים בדור צדיק ומשגיח עליהם בהשגחתו הפרטית, ומ"ש אכלו לחם מוסב על ישראל, שאמרו במדרש שבימי דוד היו מתים מאה ילדים בכל יום ותקן להם מאה ברכות, מבואר שבימי דוד לא היו נזהרים בברכות השבח, ששורש ברכות אלה נסתעף ממ"ש ואכלת ושבעת וברכת, שמחוייבים לברך את ה' על אכילת מזון, ומזה למדו שה"ה שצריך לברכו על כל טובותיו וחסדיו בין הכוללים בין המיוחדים, ובאשר לא היו נזהרים בכ"ז בימי דוד נענשו ע"ז, ופשפשו במעשיהם ותקנו את הדבר, מזה מבואר איך היו צדיקים עד שעל מה שאכלו לחם וה' לא קראו ר"ל שלא ברכו את ה' על הלחם מזה שם פחדו פחד ונתיראו מעונש ושבו בתשובה, וא"כ הלא ידעו פועלי און אוכלי עמי והם מכחישים את האלהים לגמרי, חלף שבישראל היה בהפך שפחדו גם כשלא קראו את ה' על אכילת לחם, ובזה היה ראוי שה' יעזור לישראל המאמינים בו נגד הכופרים האלה עד שידעו כי אלהים בדור צדיק:

אוכלי עמי. זרעו של נבוכדנצר:

אכלי עמי אכלו לחם ואכלים עמי כמו שיאכלו הלחם.

כל פעלי. כ"כ:

אכלו לחם. עשו משתה (דניאל ה׳:א׳) בלשצר מלכא עבד לחם רב:

יהוה לא קראו: כלומר לא עלה בלבם, כי יי' רואה אותם; לפיכך לא קראו אותו. ויש מפרשים: לפי שהם אכלי עמי ועדין אכלו לחם, כלומר: כי לא מתו ולא נענשו חשבו כי לית דין ולית דין; לפיכך יי' לא קראו. ויש מפרשים לא קראו: שעומדים ברשעם, ואינם חוזרים בתשובה.

ה' לא קראו. לא חשבוהו ולא זכרו נפלאותיו ונוראותיו במשתיהם ונשתמשו בכליו, ורבותינו פירשו כל שלא היה גוזל את ישראל לא היה טועם טעם ערב במאכלו, אוכלי עמי נדמה להם כאוכלי לחם שטעמו טעם מאכל ערב: