Commento su Salmi 17:1

תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתה האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה: שמעה תפלתי שהיא בצדק, שמעה אותה כי פי ולבי שוים; וזהו צדק, וזהו בלא שפתי מרמה. וכל הפסוק הוא כפל ענין במלות שונות. ורנתי הוא כמו צעקתי, כי המתפלל פעמים צועק בקול רנה, ופעמים מתפלל בקול דממה. וכל לשון רנה הוא לשון צעקה: ויש מהם לשירה ולשמחה, ויש מהם להכרזה, ויש לתפלה ולבקשה, ויש לבכי ואנקה; וכל אחד יתפרש לפי מקומו.

תפילה לדוד ראוי לשים לב אל אומרו תפלה ורנה ותפלה וגם שמיעה הקשבה האזנה. ועוד כאשר אמר הקשיבה רנתי האזינה תפלתי למה לא אמר כן שמעה ה' צדקתי. ועוד שלשה כפלים צדק רנה תפלה וגם בכל א' משנה מהאחר באחד אמר שמיעה ובשני הקשבה ובשלישי האזנה. ועוד אומרו בלא שפתי מרמה האם היה עולה על לב כי בשפתי מרמה היה מדבר: אך אמנם ידוע מן רז"ל כי שמיעה מרחוק והאזנה מקרוב הרבה באמרם כי משה קרוב אל השמים מאל הארץ אמר האזינו השמים ושמיעה בארץ אך ישעיה היה קרוב לארץ יותר אמר שמעו שמים והאזיני ארץ והנה אין םפק כי הקשבה גם היא מקרוב אלא שאינה כל כך כהאזנה ונבא אל הענין והוא כי הנה המזמור הזה מתחלק לשלשה חלקים האחד ללמד זכות על העון מצד עצמו גם אלו היתה נפש אחר תחת נפשו כי עמו בלבד הוא שמדקדק הוא יתברך וסביביו נשערה מאד ועל חלוקה זאת אמר שמעה ה' צדק שהוא שישמע ה' צדקתו ולא בבחינת היות הוא החוטא רק בבחינת העון מצד עצמו אם היה ע"י זולתו ועל כן לא אמר צדקתי כי אם צדק סתם והחלק השני הוא לבקש מאתו יתברך ישמרהו מהחשיב לו עון זה מאותם שצריך יסורין ממרקין ע"י המשחית הנעשה מהעון שהוא המייסר את החוטא כד"א ותמוגנו ביד עונינו והוא מפסוק הפלה חסדיך כו' שמרני בו' ועליה אמר הקשיבה רנתי וקראה רנה שהוא מעין שועה וזעקה בחשבו שהוא ראוי בדין להתפלל ולהתקבל והחלוקה השלישית הוא להתפלל לה' על העדפת אושר על נפשו אחר סילוקו יותר על קצת צדיקים גמורים כאשר יבא בס"ד והוא מפסוק קומה ה' ואילך ועל זה אמר תפלתי כי היא דרך תפלה למצא טוב וחסד והנה על פסוק ה' שמעה ה' סלחה כו' כתבנו כי למה שהחוטא רחוק ממנו יתברך כי עונותיו מבדילים וכמ"ש ז"ל על שלום שלום לרחוק ולקרוב וכן מקרא שכתוב דחוק מרשעים ה' אמר הנה על העונות אתה רחוק על כן ה' שמעה שהוא שמיעה מרחוק וע"י שמיעה ה' סלחה ואחר הסליחה כבר נתקרבנו ולכן ה' הקשיבה הקשבה מקרוב וע"ד זה יאמר הנה רחוק אני על ידי העון על כן שמעה ה' צדק שהוא שמיעה מרחוק וע"י כן אתקרב בצד מה כי תקבל ה' צדקתי ואז הקשיבה מקרוב רנתי וע"י כן תתקרב ותדבק בי יותר ואז האזינה תפלתי שהיא האזנה הנאמרת על הדבקות. והנה היה אפשר לומר כי אחר שאני אומר תחלה טענות להצדיק עצמי אולי מה שאשפוך רנה ותפלה אחרי כן על מחילת העון וקבלת טובה שלא יעכבנה העון הוא כי בשפתי אני מודה שצריך תפלה ומחילה אך בלבי הוא שלא חטאתי ונמצא בי חונף חלילה על כן אמר גם שאני אומר שמעה ה' צדק כי יש לי טענות להצדיק עצמי לא אחזיק עצמי כל כך לזכאי להיות בלבי בהתפללי אחרי כן שלא חטאתי אלא שאתה ה' מחשיבו לחטא ונמצא מרמה בפי כי אם בלי שפתי מרמה כי לא אכחד כי נאמן עלי הדיין:

שמעה, הקשיבה, האזינה. כבר בארתי (ישעיה א' י' ובכ''מ) שהסדר הוא בתחלה קושב ואחר כך מאזין ואח''כ שומע, וכשבא על ג' נשואים מתחלפים יאמרו על העקרי לשון שמיעה, ועל הבלתי עקרי כ''כ לשון האזנה, ועל הטפל לשון הקשבה, וזאת היא עקר בעיניו מה שיספר צדקו, לכן אמר שמעה צדק, ואחריו התפלה ואחריו הרנה, שרנה הוא לשון צעקה, בין צעקה של שמחה בין צעקה של בכי ואנקה כמ''ש במכלול ומענין השני בא פה, כמו קומי רוני בלילה :