Commento su Salmi 33:1

רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְהֹוָה: דרש ר' חיננא בר פפא מאי דכתיב רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם דוד דכתיב טבעו בארץ שעריה משה דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו היכא אמר רב חסדא אמר אבימי תחת מחילות של היכל וכו':
(סוטה ט ע"א)

רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה: בי"ת ביי' במקום למ"ד וכן (ויקרא טז כב): ושלח את השעיר במדבר; או תהיה הבי"ת כמשמעה ופרושה: רנתכם ותהלתכם בו תהיה ולא בזולתו. נאוה האל"ף נחה ושרשו אוה. וכן (שיר השירים א י): נאוו לחייך בתורים; (משלי יט י): לא נאוה לכסיל תענוג; (שם יז ז): לא נאוה לנבל שפת יתר. ובכלם האל"ף נחה חוץ מן לביתך נאוה קדש (תהלים צג ה) שהאל"ף נעה. והסכימה דעת המדקדקים שהאל"ף שרש והיא פ"א הפעל, והנו"ן לבנין נפעל. ויתכן שהנו"ן שרש ושרשו נאה, ובא בהראות למ"ד הפעל בשקל נאוה. ורבותינו הרגילו בדבריהם בזה הלשון בשרש נאה. ידמה כי כן הוא השרש אצלם באמרם (מכלתא מסכתא דשירתא ג; תלמוד בבלי שבת קלג ב; ובשאר מקומות ):^*בדברי רבנו כתוב: אתרוג נאה לולב נאה; ואני לא מצאתי בשום מקום בתלמוד "אתרוג נאה", רק "לולב נאה" וכולי; והוא הוא. עין תוספות בבא קמא ט ב בדבור המתחיל: א י ל י מ א. לולב נאה; (שם יומא פו א): כמה נאים מעשיו ^*לפנינו הנסחא: כמה נאים (דרכיו, כמה מתוקנים) מעשיו., וזולת זה הרבה. ופרוש הענין: יפה, כלומר: לצדיקים ולישרים טוב ויפה לרנן ולהלל ליי' כי הם המבינים והמשכילים בפעל יי' ובמעשי ידיו ובחסדיו עם ברואיו; ובזה השתדלותם, לא בתאות העולם, ולפיכך אמר כי להם הוא נאה השבח שישבחוהו לפי מה שיכירו במעשיו, כמו שהולך ומספר בזה המזמור.

רננו צדיקים כו' הנה מהראוי היה יאמר לה' ולא בה' וגם איך נכנס בצדיקים ויצא בישרים. וגם נכנס ברנה ויצא בתהלה. ועוד שע"ד אומרו רננו צדיקים היה ראוי יאמר והללו ישרים. ועוד מאי איכפת לן תהיה ההודאה בכנור או בנבל עשור שאומר הודו לה' בכנור וכו'. וגם למה בכנור אמר הודאה ובנבל עשור זמר וכן בכל המקראות שאחר אלו יש הערות אין מספר מלבד היותם בלתי מקושרים זה עם זה לפי הנראה ויתיישבו על פי דרכנו בס"ד מבלי נפרט אותם לאהבת הקיצור. ואומרה הנה המזמור הזה יסוב על בני הגלות הרואים את גלות ישראל הצר והארוך אשר לא יבצר מצר סמוך מלהרהר ולומר מה זאת ומה גם בדורות אשר לא יחסרו בהם אנשים צדיקים כדורות כלהו תנאי וכלהו אמוראי ודומיהם ואולי יטה אל דעת האומרים כי רם ה' ועל השמים כבודו ולא על הארץ אורו כי כעורה היא מלהשגיח בה וגם על מציאות בריאתה יאריכו פה לומר כי אי זה הדרך הלך רוח ה' לברא הארץ הלזו העכורה ויאמינו בקדמות חלילה או יבחרו להם דעת דור הפלגה לומר כי כחות החיצונים אשר שפלים המה הן הם אשר ישגיחו על הארץ כמפורש אצלנו במקומו או דעת אחרת והוא כי הוברי השמים וכסיליהם הם המנהיגים את העולם ובידם נתן ה' את הארץ ושעל כן יצא משפט מעוקל כי הכל תלוי במזל ומה יסכון לצדיק בעולם הזה צדקותיו אשר עשה אם רעת כוכב מערכתו תנגדנו על כן להסיר תועה מלב הבאים להרהר בא דוד ברוח קדשו לחזק ולאמץ לב שלומי אמוני ישראל והתחיל ואמר רננו צדיקים כו' לומר הנה הצדיקים הם העושים הצדק ולא לפנים מן השורה וישרים הם העושים לפנים מן השורה ומתנהגים ביושר לבב על טוב ועל הפכו הוא תכלית השלמות כמאמרם ז"ל שהם הגדולים משבעה כתות שבג"ע והם הרואים את הפנים כד"א ישר יחזו פנימו ישבו ישרים את פניך ובזה יאמר אשר אין גדר שלמותכם כי אם היות צדיקים בלבד מה שתרננו על אושר העתיד לא על זכותכם רק בה' כי ישועתו של הקב''ה ישועתן של ישראל והוא משכון כי לא יעזוב שכינתו בגלות ולא את שמו כביכול בלתי שלם כד"א כי יד על כס יה באופן שהרנה אינה בכם כ''א בה' אך הישרים גדול גדרם מכם כי להם יאתה שיהללום בין על חסידותם בין על יושר לבבם שלא יהרהרו גם על ראותם העדר הטובה מישראל. או יאמר מה שכתבנו בפסוק שבסוף מזמור הקודם כי הצדיקים עושי קו הצדק ולא לפנים מן השורה הלא יבאו להרהר על היות להם יסורין בעולם הזה משא"כ הישרים אשר הם ישרי לב שלא יהרהרו כלום ואמר שמחו בה' וגילו צדיקים כי גם שלא תשמחו עתה די לכם שמחה בה' לעתיד כי הוא יתברך לא שמח בעולמו כ"י עד לעתיד שישמח ה' במעשיו אך אתם הישרים בלבבכם עשו את הצדיקים שלא בלבד ישמחו ויגילו כי אם שגם ירננו וזהו והרנינו כל ישרי לב אמר עתה מה לכם צדיקים ירנינו אתכם הישרים רננו אתם מעצמכם צדיקים בה' לעתיד ואם תאמרו אם כן מה יעדיפו עלינו הישרים הלא הוא כי לישרים נאוה תהלה כי לא יצטרכו לנגן ולרנן לקנות הכנה להלל כי להם נאוה תהלה בלי הכנות. או שעור הענין כי אחר שעל ידי הישרים מרננים הצדיקים כאמרו והרנינו כל ישרי לב שירנינו את הצדיקים לכן אומרת רוח הקדש רננו צדיקים בה' וממה שתרננו צדיקים לישרים נאוה תהלה שהם יזכו אתכם ולהם יאות להלל ולא לכם כי לא עשיתם מעצמכם: