Commento su Salmi 34:9

טעמו וראו כי טוב ה'. טעמו דברו:

טעמו ידיעת השכל ובחינתו יקרא טעם; וכן (משלי לא יח): טעמה כי טוב סחרה. כמו שיטעם האדם המאכל ויבחננו בעצמו אם מר, אם מתוק, אם מלוח, אם תפל.

ואמר דוד ברוח הקדש טעמו בחיך הטעם כי טוב ה' כלומר ולא מלאך כי גדר טוב הוא שמטיב כי הלא אשרי הגבר יחסה בו כלומר משא"כ אשר יחסה במלאך בלעדי ה' כי לא בלבד לא יקרא מאושר כ"א גם יקולל כי המאמין שבלעדי ה' יש כח במלאך להיטיב לחוסה בו ובוטח בו חוטא לה' וא''כ בטענה זו תטעום בחיך שכלך כי אין טוב כלומר שיוכל להיטיב כ"א השי"ת לבדו ואין המלאך שחונה וכו' רק לכבוד בעלמא והוא אשר לדוד מכל צרותיו הושיעו

טעמו. כן יקרא ידיעת השכל ובחינתו כמו טעמה כי טוב סחרה (משלי ל״א:י״ח):

טעמו - מגזרת טעמו, זה הוא מראה הלב.

טעמו וראו כי טוב ה' אשרי הגבר יחסה בו. אפשר דמי שלא ידע כלום בחכמת האמת כמעט שאינו מבין כלל בתורה מכמה חקירות וענינים ולא ידע גדולתו יתברך. ועל פי הסוד יתישב הכל. וז"ש טעמו כי טעמים באצילות כמ"ש הרב בסוד טנת"א. וזה טעם שטעמים הם באצילות שמי שזכה לחכמת האמת שהיא בסוד האצילות ימצא טעם לכל הדברים ואם לא יהיה בפרטות יהיה בכללות. וז"ש טעמו שרומז לאצילות והוא קבלה וראו שראיה באצילות ואז תדעו כי טוב ה' ויתישבו לכם כמה ענינים. א"נ כי טוב יסוד נשפע משם הויה אשר בו רמוז א"א או"א זו"ן אשרי הגבר יחסה בו:

טעמו, אמר עוד הבדל בין תשועת ה' לתשועות טבעיות או תשועות בני אדם, שמהם לא ישיגו רק הערב והמועיל לא את הטוב, אבל ה' מלבד שהוא ערב הנרגש לחוש הטעם, שעז"א טעמו, ומועיל הנראה בחוש הראות שעז"א וראו, הוא ג"כ טוב, עד שגם בטעם ובראיה יטעמו ויראו כי טוב ה', עד שאשרי הגבר יחסה בו, שישיג בזה גם אושר נפשי רוחני מצד החסיון עצמו, חוץ מן התועלת שימצא מן החסיון:

וראו גם כן במראה השכל, או במראה העין ותראו בעיניכם.

(ז) וגם יתכן כוון עוד כי מלבד הציל את העני ע"י עצמו גם עוד יוסיף כי יתקיים בו ענין יהיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע שהוא טרם יקראו יענה ויסכים לעשות בקשתו ועכ"ז לא ימנע מלהקשיב בקול תפלתו מראש ועד סוף למה שהוא משתעשע לשמוע אמרי פיו והוא ענין פסוק תאות לבו נתתה לו וארשת וכו' וזה יאמר זה עני למה שהוא עני ה' שמע דברי תפלתו כאשר קרא עם היות שכבר מטרם יקרא מכל צרותיו הושיעו והוא יען כי קרוב ה' לנשברי לב הוא העני כי אל זה יביט אל עני ונכה רוח והכוונה לומר כי גם דוד אשר מכל צרותיו ומגורותיו הצילו ה' בעצמו עני היה באותה שעה והוא כי היה ענין שנותו את טעמו לפני אבימלך בתחלת ברחו משאול עני ודל נודד ללחם אשר הלך אל אחימלך ויקח מלחם הפנים אשר במשכן כי גם לחם לא היה לו ומשם הלך אל אכיש מלך גת ויתפשוהו לפניו:

וראו - מראה העין.

כי טוב יהוה שמגיע טובו לחוסים בו, ותכירו ותדעו כי

(ט) טעמו וכו' זולת האמור יאמר ושמא תאמרו הלא אלו הם דברים הפכיים כ"א כל כך אוהב אותם הוא יתברך את העניים למה אינו מעשירם ומניחם בשברון רוח בעוני לז"א טעמו וראו כו' לומר שימו לב לטעום טוב טעם הדבר וראו כי אדרבא טוב ה' ומטיב לעני בהניחו בעניו והוא אומר אשרי הגבר יחסה בו ולא יחסה בעושרו ועל כן מניחו עני למען יהיה כל ימיו חוסה בו יתברך ואז יאושר באמת משא"כ אם יעשירנו באופן כי טוב ה' לעני הנז' בזה כמדובר כי על מה שחוסה בו לבדו העני קרוב אליו יתברך: