Commento su Salmi 37:2

ימלו. שרו"נט טראנקיי"ץ בלע"ז, ל' כריתה:

כי כחציר מהרה ימלו ימלו יכרתו; והוא מן הקל ושרשו נמל, והוא פעל עומד. וכן: ימל קצירו (איוב יח טז).

ומה שאמרתי אל תקנא בעושי עולה הוא כי הנה כחציר הרך כך אלו מהרה ימלו והוא כי כל נפש מישראל דבקה בשרשה ועל ידי העונות שהם מבדילים בין ה' ובין עושיהם הם כנכרתים משרשם ועל כן הרשע בחייו קרוי מת שנבדל ממקור החיים וזהו כי כחציר מהרה על ידי עונותם ימלו ומה שאין מתים מהרה מן העולם הזה אחר שנכרתו ממקור החיים הוא כי וכירק דשא יבולון והוא כי כאשר כל ירק דשא כל עוד שיש בו לחות מים אינו נובל כך אלו כל עוד שיש בם איזה לחות חיוניית מאיזה זכות אשר עשו אינו נובל ומת והוא כי בכל יום ע"י התמדת הצלחתו בעה"ז הולך ומתייבש לחות איזה זכות שעשה כי הוא מתעכל ומתייבש בהצלחתו ואז יובל כלומר וע"כ אל תתמה אם יאריך בהצלחתו כי אל דעות ה' יודע עד היכן יבושת לחות זכיותיו מגיע והנה זה הוא על הצלחת הרשעים:

ימלו. ענין כריתה כמו כי אמילם (לקמן קי״ח):

כחציר ימלו, וכירק דשא יבולון. כבר התבאר (ישעיה מ') שהחציר מתיבש לפני כל העשבים, על כן אמר מהרה ימלו, והציץ או הירק נובל ונכמש גם בעודנו באבו כמש''ש יבש חציר נבל ציץ, על כן אמר יבולון :

כי - החציר הוא הירק וככה: המצמיח הרים חציר, את החציר ואת הבצלים.

כי כחציר. לא יתמידו בהצלחה כי מהר יכרתו כעשב הזה הנכרת במהרה:

יבולון. לית ומלא:

וכירק דשא יבולון: ירק סמוך לדשא; וכן: ירק עשב לאכלה (בראשית א ל). כילא יאכלו הבהמות העקר שבדשא ועשב, אלא הצומח מעל הארץ והוא הירוק והלח שבו. והוא היבש והוא הנובל במהרה; והעקר נשאר בארץ ויצמח אחר זה. והדבר הכלה במהרה נמשל כירוק שבו, כי העקר נשאר ימים רבים.

יבולון. מלשון בליה ורקבון:

ימלו - מפעלי הכפל אע"פ שהלמ"ד חסר דגש, כמו: העזה פניה.

וכירק דשא. ירק של דשא והוא הצומח ממעל על הארץ הירוק והלח שבו הממהר לכמוש מן השורש:

4072 / (תהלים לז,ב) / ימלו
שירונ"ט טרנקיי"ץ / seront tranchiez / ייכרתו