Commento su Salmi 37:23

מצעדי גבר. מי שהוא גבור ביראת הקדוש ברוך הוא ליש פאש דופורט בלע"ז:

מֵיְהֹוָה מִצְעֲדֵי גֶבֶר: ואמר ר' חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו ואדם מה יבין דרכו וכו':
(חולין ז ע"ב)

מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ: הצדיק שמתגבר במעשיו הטובים על הרשע האל יכון צעדו ויחפץ דרכו, על דרך, וכל אשר יעשה יצליח (תהלים א ג). וטעם יחפץ: שיראה בדרכיו חפץ האל, יתברך, ורצונו יצליח בכל. וטעם מצעדי ודרכו: כי בכל אשר ינוע בכל עסקיו יצליח. והחכם רבי שלמה בן גבירול (תקון מדות הנפש, בפתיחה) פרש מצעדי גבר: דרכי עבודת האל, יתברך, ואמר: אל יעלה על לב האדם כי מה שאמר מיי' מצעדי גבר כוננו שהוא מראה ההכרח בעבודת האל, יתברך, אבל הוא על הטובה הצפונה לו, או על הרעה מן הגמול והעונש. ומה שאמר מצעדי גבר כוננו רוצה לומר, כי המקום ברא הנפש שלמה לא תחסר כל; וכשהוא נוטה אל המעלות החשובות ואל המנהג הטוב, והוא מה שאמר כוננו: אז יהיה לרצון הבורא, והוא מה שאמר ודרכו יחפץ.

לזה משיבה רוח הקדש מה' מצעדי וכו' לומר הנה מצעדי גבר נדיב או כילי וכדומה במדות מה' כוננו אך דרכו אם ילך בדרך ה' או הפכה יחפץ הגבר הנז' כי תלוי בבחירתו ואם כל גבר יראה שהלוה רשע יכרת והצדיק יירש ארץ לא יעבוד בבחירה רק מהכרח ראות עימו.

מצעדי. דרכו ופסיעותיו:

מצעדי, ודרכו. עי' מ''ש (ירמיה י' כ''ג, משלי ט''ז ט')

מה' - טעם מצעדי – תנועותיו.

מה׳‎ מצעדי וגו׳‎. מצעדי הגבר בתורה המה כוננו מה׳‎ ר״‎ל ה׳‎ מכונן ומיישר צעדיו:

מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. אפשר במ"ש פרק היה נוטל א"ר יוחנן למדנו יראת חטא מבתולה שהיתה מתפללת שלא יכשלו בה בני אדם קבלת שכר מאלמנה שהיתה טורחת לבא להתפלל משום שכר פסיעות ונמצא שאם האדם טורח לבא לביהכ"נ שהוא רחוק הגם שיש קרוב אצל ביתו הקב"ה קובע לו שכר פסיעות וזהו שאמר מה' מצעדי גבר כוננו הם נכונים ודרכו יחפץ לשלם לו שכר פסיעות הגם שאינו צורך והכונה מה' מדת רחמים מצעדי גבר הפסיעות שמרבה לכבודו יתברך הם נכונים וחשובים לפניו יתברך וברב רחמיו משלם על כל פסיעה. הגם שהמצוה שעושה הוא ללכת לבהכ"נ וז"ש ודרכו יחפץ ר"ל שלפי האמת לא עשה זה אלא ודרכו יחפץ שהולך לבהכ"נ כיון שמרבה בשבילו מצעדי גבר הפסיעות הם חשובות לפניו יתברך. א"נ לפי פשוטו דכיון שהאדם רצונו ללכת בדרך הטוב לעבודת ה' במחשבה זו לבד זוכה שהקב"ה עזרו ומגינו ומוציא לאור מחשבתו וז"ש מה' מצעדי גבר כוננו שהוא מסייעו ועוזרו והכל מה' הגם שהאדם אין לו כי אם ודרכו יחפץ שהוא חפץ ורוצה בדרך ה' זה לבד אהניא ליה כי ה' עמו לשמרו ולכונן דרכו:

מה', מבאר עוד שגם אם תראה שהבוטח בה' יפול לפעמים ממדרגתו, גם זה הוא בהשגחת ה' לטובתו, שאחר שמה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, ר"ל שבין הדרך שאליו ילך הוא קבוע מה', שה' בוחר לפניו הדרך אשר יחפץ, וגם הצעד על הדרך הוא ג"כ מה', כמ"ש כי לא לאדם דרכו לא לאיש הולך והכין את צעדו כמש"פ שם שבין התכלית שאליו מגמת פניו ובין ההליכה אל התכלית וההשתדלות שהיא הכנת צעדיו הכל מה' וא"כ אם תראה. כי יפול, ולא יוכל ללכת בדרך שרצה לילך, תדע שלא יוטל ויושלך שם, כי נפילתו היתה לטובתו וה' סומך ידו בזה, שה' ראה שדרך זה שרצה לילך הוא לרעתו, שיוזק בו או בגוף או בנפש, והזמין לו מכשול שיפול ויתעכב מלכת בדרך הזה לטובתו, וכן אם נפל ממדרגתו והצלחתו בודאי היה זה לטובתו באותה שעה, ובכ"ז נער הייתי גם זקנתי ובחנתי תולדות הימים, ולא ראיתי שיהיה הצדיק נעזב עד שזרעו יהיה מבקש לחם, כי לא יעזב לעולם, ואם לא הצליח הוא יצליחו בניו, כי ראיתי את הצדיק אשר כל היום חונן ומלוה עד שנעשה עני עי"כ, בכ"ז זרעו לברכה ותשוב ההצלחה ביד בניו, וצדקת אביהם תהיה ברכה לבניו, ולכן סור מרע ועשה טוב ואל תדאג על רעת הזמן ותהפוכותיו רק שכן לעולם בשלוה ובטחון:

כוננו. פורי"נט אפיטייץ בלע"ז:

(כא) או קרוב אל האמור יאמר ראו מה בין צדיק לרשע כי הרשע לוה מן הצדיק ולהרע לו לא ישלם וכראות המלוה הצדיק שגמל חסד עמו כי לא ישלם ויחטא על ידו חונן ונותן לו במתנה מה שהלוהו. או יאמר שאומר דוד לפני הקב"ה למה אמרת שאל אקנא ברשעים המושפעים טוב בעולם הזה לא כל הצדיקים כי הלא לוה רשע ולא ישלם על ידי שידו תקיפה ואלו נתת הממון ביד צדיק היה אדרבה חונן בהלואה ונותן במתנה ובו יחסו עניי עמך:

כוננו. מלשון הכנה:

גבר - בלשוננו הוא מלא דעת, כמו: לכו נא הגברים ומי שהוא מלא דעת צדיק יהיה.

ודרכו. ה׳‎ חפץ דרכו ומצליחו בו:

(כב) באופן כי מבורכיו הם הצדיקים יהיו הם נותני צדקה ויירשו ארץ ע"י תתם צדקה ומקולליו הם הרשעים שהם בארור אשר לא יקים וגם עתה לוין ולא משלמין יכרתו מה שאין כן עתה שאין הצדיקים זוכים לתת צדקה כי אך דלים הם ויעדרו ירושת הארץ ומכל שכן מקולליו.

ודרכו יחפץ - השם חפץ בכל דרכיו ואם הוא יחסר בי"ת, על כן לא יצליח.

(כג) משיבה רוח הקדש ואומרת מה' מצעדי גבר כו' לומר אם תראה צדיק שהיה חונן ונותן שהוא מחוסר לחם ושכנגדו עשיר אל תתמם על החפץ כי הנה דע לך כי מה' כו' והוא כי ידמה הוא יתברך לרופא שרפא ירפא שני חולים ולאחד יצוה להשביעו מכל מאכל אשר יאכל ולשני יצוה להרעיבו בלתי אם דבר קל ומועט מאד האם נאמר כי לאחד יאהב ולשני ישנא לא כן הוא כ''א נדבר ונאמר אין זה כי אם שהוא רופא אומן ובקי בדפק ומרגיש כי לפי איכות כחו וחליו תרופתו הוא אכול ושבוע ולפי איכות השני תרופתו הוא הרעיב אותו כן הדבר הזה כי הנה אין ספק כי איש אין בארץ אשר לא יהיה חולה לנפש והוא יתברך יוצר כל יודע מורת נפש כל אחד מהם כי הוא רופא אומן ונאמן ויודע אלהים כי רפואת ראובן תלויה לפזר ותת לאביונים על כן יעשירנו עושר גדול ורואה כי תקון שמעון הוא הכנעה לענות מפניו יתברך ומה גם אם בגלגולו הראשון כדעת רשב"י היה גאה ורם ויחטא ואשם בגאוה וגאון ודרך רע כי זה תקונו חסרון לחם כי אז יכנע לבבו וישוב אל ה' וירחמהו נמצא שעשיר ורש נפגשו מפני תקון שמהם זה בתת לדל וזה בהכנע לקבל ממנו וזה מאמר רוח הקדש פה מה' מצעדי גבר כוננו אם דל ואם עשיר כי אל. דעות ה' ראה והנה מצעדי ראובן הראויות אליו הוא עשות צדקה וחסד כונן מצעדיו בתת לו עושר וכן ראה והנה מצעדי זולתו המיוחדות לו לתקונו הם הכנעה וענוה כונן מצעדיו בגזור עליו עוני. כלל הדברים כי מה' מצעדי גבר כוננו כדי שדרכו יחפץ לפניו יתברך מה שלא היה כן עד כה כי היה לו יתבכך חפץ בדרכו ועתה יחפץ באשר יתקן כמדובר ולכן אל תחוש על דלות הצדיק:

4075 / (תהלים לז,כג) / מצעדי גבר
לי"ש פ"ש ד"ו פור"ט / les pas du fort / צעדי הגיבור

4076 / (תהלים לז,כג) / כוננו
פורינ"ט אפייטיי"ץ / furent afeitiez / סודרו, הוכנו